שאלה
שלום,
למה בבתי כנסת, בכותל ובמקומות שונים מרגישים יותר קדושה מאשר במקומות אחרים? הרי השם הוא אחד למירב ידיעתי... והקדושה היא בעצם אחת, אז איך אפשר שמקום אחד יש "יותר" קדושה ממקום אחר?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
ד' אחד וד' נעלה מכל מקום וזמן. האדם, כיצור חומרי, צריך מסגרות ארציות של זמן ומקום. החוויה האנושית מתחזקת בהקשר ארצי של זמן מיוחד או מקום מיוחד.
לדוגמה: עם ישראל קבע את יום השואה כדי להתייחד עם זיכרון השואה. מאותה סיבה קבעו גם מקום מיוחד: 'יד-ושם'.
כך יש מקומות להתייחדות עם הקדושה: יש מקומות שהקהילה יוצרת, כמו בית מדרש או בית כנסת. יש מקומות שההיסטוריה יצרה כמו מערת המכפלה או קבר רחל וקבר יוסף.
מעל כולם, התורה קבעה מקומות מיוחדים לקדושה: ארץ ישראל, ירושלים, הר הבית, המקדש וקודש הקודשים. וודאי המקומות שהתורה קובעת מיוחדים מלמעלה לקדושתם.
יש גם זמנים של קדושה: שבת קבועה וקיימת מבריאת העולם. חגים, התורה קובעת ועם ישראל מקיים. יש גם ימים שנקבעו מאוחר יותר כמו פורים וחנוכה, יום העצמאות ויום ירושלים.