שאלה
היי לרב רציתי סוג של להתייעץ וגם לפרוק מה שיושב על הלב.. (אשמח שהשאלה תישאר אנונימית)כבר מעל שנה אני בתקופה נוראית שלא משתפרת רק מחמירה.. מרגישה שהשם לא איתי למרות שאסור להגיד את זה אבל זאת ההרגשה לצערי ):יש ימים שמתפללת אבל זה בלי חשק עקב המצב יש ימים שלא (עדין מתלבשת צנוע שומרת שבת וכו)זה לא שאני עושה עם השם תנאים אבל אני מנסה להבין למה המצב תקוע? הרי השם לא מביא קשיים לאדם סתם ככה זה נכון?אני נלחמת בעצמי כל יום להמשיך ושיהיה טוב אבל כלום לא קורה.. מכירה כמה חברות שעזבו את הדת ופתאום קרה להן ההפך הן יותר הצליחו,פרחו מבחינה כלכלית זוגית..איך יתכן? יש מצב גדול שיצר הרע מדבר מתוכי כרגע אבל איך משתיקים את המחשבות ואיך מחזירים את השלווה למרות התקופה הלא פשוטה?
תשובה
שלום וברכה
ראשית, אני מברך ומאחל לך כי ייפתחו בפנייך שערים חדשים, דווקא מתוך המצוקה שאת מצויה בה בעת.
כפי שכתבת, הדבקות שלנו בריבונו של עולם אכן אינה נובעת ואינה מותנית בשאלה האם ייטב לנו או שלהפך. הסיבה לכך היא כפולה: ראשית, אנו מאמינים בריבונו של עולם מצד האמת, ולא מצד התוצאות שאנו סבורים שיבואו לנו; שנית, ביסודו של דבר אנו מוגבלים ביכולת שלנו לקבוע האם "טוב" או "רע", שכן כל כך הרבה פעמים מתברר כי דווקא תקופות של מצוקה יצרו בנו רגישויות חדשות וכוחות חדשים של חילוץ עצמנו מתוך המבוך, ולהפך - דווקא תקופות טובות יצרו בנו לעתים גאווה והתנשאות, התרחקות ואטימות.
כמובן שאנו רוצים שייטב לנו על פי הבנתנו, אבל אנחנו לא בועטים כאשר המציאות מתגלה כמציאות קשה.
מה כן כדאי לעשות ? כדאי אכן לחלץ מתוך התקופה הקשה שעוברת עלייך עכשיו כוחות חדשים, ולבחור בדרך שאת נוטלת על עצמך את הבחירה החופשית שלך לעשות את מה שנראה בעינייך כבניית מסלול שיוציא אותך מהבוץ הנוכחי. מתוך האחריות הזו אנו מתפללים לריבונו של עולם שישכין נעם במעשה ידינו, ויהפוך את המצוקה לברכה גדולה, ואז יתגלה כי גם התקופה הקשה שאנו עוברים נושאת בחובה הבטחה גדולה.
אצרף ברכה שתבשרי לנו בשורות טובות, ושהקב"ה יאיר לך.
כל טוב ושמחה