שאלה
שלום כבוד הרב,
לפעמים נראה לי שאני צריכה להטהר מהליכלוכים שאני מדביקה לעצמי לאורך הזמן, לא ברור לי מה נכון ומהי האמת, אני רוצה לראות את החיים בלב פתוח בלי לפחד שכל מיני דברים לא טובים יכנסו בי.
כלומר, אני מרגישה מוקפת בהסתרות ובדברים לא טובים, תמיד אני בתחושה של סכנה גדולה מסביבי ושמשהו לא טוב יכנס בי אם אני אפתח את הלב. ואני סוגרת את עצמי וקשה לי להרגיש משוחררת ומוקפת בטוב.
התחושות שלי לא ממש ברורות לי ואני מאוד מרחפת אז קשה לי להסביר אבל אני די במצוקה, בכל מקרה, אני יודעת שאני מרגישה פחד רציני ואני בחוסר מנוחה רוב הזמן.
אולי זאת בקשה גדולה בגלל שלא הסברתי את עצמי טוב, אבל אם יש משהו שאתה יודע שאולי יעזור אני אשמח לשמוע.
ותודה מראש,
שיראל מרים
תשובה
שלום וברכה
הבה נתקדם אט אט.
אתחיל בעצה הראשונה:
לפחד יש תפקיד. לא לזלזל בו.
אולם לעולם לא לתת לנהל אותנו.
ולא הוא מכתיב את סדר היום שלנו.
אשמח אם תקראי רקע לכך כאן:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/36293
כלומר- הרצון להיטהר הוא נכון.
אבל אסור לנו לא לעשות דברים טובים בגלל הפחד שיידבקו בו דברים רעים.
להיפך. להיפתח. לפתוח את הלב. לתת לאור להוביל אותנו.
ועל ידי כך לפעול בשמחה.
האם את יכולה ללכת בדרך זו ?
כל טוב