שאלה
כבוד הרב שלום וברכה,
זה זמן מה שיש לי ספקות באמונה. ספקות לגבי אמיתות התורה, ספקות בגלל מחקרים מדעיים וארכיאולוגיים, חכמות זרות וכדומה.
הספקות מפחידים אותי. אני רוצה להאמין ורוצה להיות אדם שומר תורה ומצוות, אך עם זאת אני רוצה לדעת את האמת. לכן, חשבתי שכדאי לי להתחיל לחקור את האמונה - לקרוא ספרי מחשבת ישראל ואי אילו ספרים נוספים שיכולים לעזור בנושא, וגם לקרוא חכמות זרות ובעצם להתיר את הספקות שלי. אך יום אחד פשוט נשברתי - הבנתי שאני ממש לא מוכן נפשית ושכלית לחקור את האמונה. מאז ומתמיד דעות כפרניות הפחידו אותי. גם היום, בעודי בן 17, הן ממשיכות להפחיד אותי ואיני יודע להתמודד איתן - מחד גיסא הייתי רוצה לצאת למסע הרציונלי הזה של לחקור את האמת, מצד שני אין לי אומץ.
הגעתי להחלטה שלהניח לזה כרגע. אני בן 17 ואיני רוצה לחקור את זה ולצאת נגד הטבע הטבעי שלי כאדם בשלב זה של חיי, טבע רגיש שעוד לא מוכן לעמוד בפני הדברים האלה.
והשאלה שלי היא כזאת - לאחר ההחלטה שלי, אני עודני מפחד ועדיין יש לי מחשבות לא טובות שתוקפות אותי. אני לא מתכוון להתחיל לברר את ספקותיי, אך עדיין יש בי הפחד לגבי עתידי, כיצד הוא ייראה מבחינה אמונית (חושב ללכת לישיבה לפני הצבא, וזה גם מבלבל ומלחיץ אותי נורא). איך בדיוק אני יכול להיות נער מאושר ובריא גם עם ספקות, האם זה בסדר שאני בכלל לא מברר אותם ואיך אפשר לחיות לצד הספק הזה באמונה, שתוקף אותי יום יום.
תודה רבה לך כבוד הרב.
תשובה
שבוע טוב,
אנסה לשתף אותך במחשבות שעלו מתוך דבריך.
כמה מילים על ספקות.
ספיקות יכולים להוביל לכיוונים שונים ומנוגדים. מחד גיסא, הם מצננים מאוד, ומפחידים מאוד. בדיוק כפי שכתבת. דרשנים רבים מצאו קשר בין הגימטריא המשותפת ל"עמלק" ול"ספק" – וכשם שעמלק נתפש כמי שצינן את המים הרותחים של האמונה, כך גם הספק מצנן מאוד.
מאידך גיסא, ספק מטלטל פותח שערים חדשים, מחייב לחפור יסודות עמוקים יותר, מפגיש אותנו עם כיוונים שונים מאלה שהיינו בהם עד עכשיו, ובמקרה שלך – אפשר שמה שהיה מתאים בגיל צעיר יותר אינו יכול עוד לשמש אותך בגיל מבוגר יותר.
ההכרעה שלך לא לחפור עכשיו בספק – היא לגיטימית מאוד. היא אפשרות אחת מני רבות, וזה די אמיץ מצדך לומר לעצמך שכרגע אינך רוצה, ומחליט לחיות בצד הספק ולא בתוכו. חלק בלתי נפרד מהכרעה ללכת בדרך זו היא גם להרפות ממחשבות מה יקרה בעתיד. בשל העובדה כי הרבה מאוד אפשרויות קיימות – אפשר שבעתיד ממש תרצה להיכנס לעומק ולברר את הספיקות; אפשר שתחליט לחיות לידן כל ימיך; אפשר שהם חס ושלום יכריעו אותך; אפשר שלהפך – מתוך החיים האמוניים הממשיים, כמו ההליכה שלך לישיבה וכדו', הם ייעלמו, ולא זו בלבד אלא שתדבק אותו יותר באמונה עמוקה וכדו'. בשל העובדה שיש כל כך הרבה אפשרויות – חלק מהאומץ שלך הוא להשליך את עצמך על ה', ולהרפות מהעיסוק בעתיד, עד שהוא יגיע, ואז תבחר בין האפשרויות השונות.
ואשמח לסייע עוד ועוד.
כל טוב ושמחה