המשך - תורה שבעפ

שלום וברכה

שאלותיך החשובות מחייבות ספר שלם. ספרים אלה נכתבו על ידי רבים, בדרכים שונות. מטבע הדברים, אמשיך לכתוב בראשי פרקים, ואם תרצה להרחיב בנושא מסוים – אשמח:

א. אין אנו יודעים עד תום מהם הקווים האלה. הסיבה לכך היא שיש לנו "חור" של כאלף שנים מיום מתן תורה ועד לתחילת כתיבת התורה שבעל פה – מדרשי ההלכה והמשניות השונות. לפיכך, אין לנו תיעוד על דרכה של התורה שבעל פה. אנו מתנהלים בערפל בנושאים אלה, וגם קובעים אסטרטגיה בסיסית. את חלק כתב הרמב"ם בהקדמה למשנה, כגון: פירוש המילים של התורה (מה זו ציצית) מונח כדברים שנאמרו למשה מסיני; דברים שהגמרא אמרה עליהם כי הם הלכה למשה מסיני; הלכות יצוקות בבטון שגם אם יש להן מחלוקת – היא מצומצמת, וניתן לתלות אותה בשיבושים בהעברה ("שלא שימשו כל צרכם") וכדו'. כל אלה מיוחסים למשה מסיני.

ב. בוודאי שכללים אלה אינם מופיעים בתורה שבכתב. אלה כללים שיכולים להיכתב רק על ידי קוראי התורה.

ג. אינני רואה דרך של ממש לשיבת תורה שבעל פה להיות על פה ממש, על כל רבדיה. אמנם, גם היום יש הרבה מאוד דברים שהם על פה. לא זו בלבד, גם אם נכתבו, הם עדיין שומרים על דינאמיות. אבל הדרך העיקרית להגיב למציאות נתונה נעשתה על ידי חכמים לאורך הדורות: כלים המאפשרים זאת גם בתוך התורה שבעל פה הכתובה. וכך אכן קורה בהקיפים רבים.

ד. הקשר בין סגולת ישראל ובין התורה שבעל פה אינו תלוי בשאלה האם היא נכתבה או נותרה בעל פה. סגולת ישראל מופיעה בכל דרכי ההופעה של התורה שבעל פה, וגם בהיותה כתובה. אם התורה שבכתב הייתה ניתנת לעם אחר – הייתה צומחת תורה שבעל פה אחרת, בשל השפעת הסגולה המיוחדת הזו, וכאמור – ללא קשר לכתיבה או להמשך דרכה בעל פה.

דברים יפים הביא הרב נריה זצ"ל בשם הרב קוק זצ"ל:

מאימתי התחילה היהדות לסדר את משנתה? משנצטמק גופה ופרחה נשמתה. כל זמן שגוף האומה היה רענן, ההויה הרוחנית זרמה בה בעוזה, רוח הנבואה פעם באון, לא היה צורך לסמן את גבולות החיים, לתחום את תחומיהם, הם מצאו את דרכם הישרה מתוך בריאות טבעית.

כיוון שניטלה הנבואה, ופסק מעיין ההזרמה הרוחנית, נזקקה נשמת היהדות להתכנס לכלי טהרה של סְיָגי תורה, ועלם הבא אינו מובטח אלא למי ששונה הלכות בכל יום. נגנזה הנשמה במשנה.

כל טוב