שאלה
שלום וברכה כבוד הרב,
שאלה זו מרגישה לי קצת פגאנית אבל אני חושב שהיא מאוד חיונית לעבודת ה' שלנו,
מה אני צריך לדמיין כשאני שם במחשבתי למולי את הקב"ה? ובשעת התפילה? נדמה שכל מחשבה בדבר האלוהות לאחר שנפסקה הנבואה היא סוג של אלילות וזה מזיק לנפש הדבר הזה, אבל צריך להיאחז במשהו, כי אם יש לי יכולת של תקשורת עם האינסוף ברוך הוא ואכפת לו ממני, אז צריך שתהיה לי השגה בו, אי אפשר לדרוש ממני להאמין בה' אם אף אחד לא יודע מי הוא, כל מיני הגדרות שונות כמו אינסוף וגודל ונשמת המציאות ושורש החיים וכל מיני דברים שאין לו אפילו מושג קלוש בהם, אז אם כן למה אומרים אותם בכזה ביטחון? זה נדמה שהיום דורשים מהאדם שומר המצוות לדעת הכל על הקב"ה, מה רצונו, איך כל דבר ודבר זה הוא רוצה בזה ואם יש ככה זה עונש על החטאים שלנו וכו וכו והגישה הזו רומסת לי את הנפש, מצד אחד מתייחסים לקב"ה שאין לנו שום מושג לגביו ומצד שני כל רב מתיימר לדעת בדיוק מהו חושב ואילו אנשים הוא שונא וכו וכו, אי אפשר לאחוז את החבל בשני קצותיו, מהי תפיסת האלוהות הנכונה אם כן בעיניך? מהן הדרכים שבה היא מתגלה מראשית ההיסטוריה ועד ימינו? אשמח אם כבוד הרב יתנסח בצורה בהירה ולא בכל מיני מילים שאין לנו באמת מושג מה הם אומרים, בהערכה רבה ובכבוד, ישי.
תשובה
שלום וברכה
אנסה.
למעשה כתבתי על כך מאמר שלם:
"דימו אותך ולא כפי ישך".
בשל כובד השאלה, האם אני יכול לבקש כי תקרא את המאמר קודם, ולאחר מכן - אם שאלתך תישאר על כנה תחזור לכאן ונדון בנושא ?
המאמר נמצא באתר של ישיבתנו, ישיבת אורות שאול:
https://www.ypt.co.il/3816
כל טוב וציפייה