שאלה
שלום רב,
אני מטפל באמא שבתה בת ה50 נפטרה ממחלה.
לבת היה סוד אותו סיפרה לאמה והשביעה אותה שלא תספר.
בעצת האחים האם סיפרה לי את הסוד מתוך מחשבה שיקל עליה את ההתמודדות .
דא עקא לאם המטופלת החלו ייסורי מצפון קשים ע"כ שסיפרה את הסוד.
האם יש איזו דרך להתיר את סיפור הסוד למפרע לאחר מות הבת? האם יש עניין הלכתי כלשהו בתחום הנדרים/קללות?
לתשובתכם אודה
תשובה
שלום וברכה
אני מבין היטב את המצוקה הקשה של האמא, שהלוא "מצווה לקיים דברי המת", ויש משמעות גדולה לשמור את דבריה.
כדאי להציע לאמא לעשות שני דברים:
ראשית, לרכך את עוצמת הכאב, ולומר לעצמה כי בדיעבד אפשר שהדבר דווקא היה לטובת הבת שנפטרה, ואולי זה היה דווקא לטובתה, וגם את הקשיים של האמא צריך לקחת בחשבון וכדו'.
שנית, לקבל על עצמה לגבי העתיד שדברים שמופקדים אצלה לא עוברים ממנה. כך הופכים את הטעות על העבר למקור צמיחה ותיקון לעתיד, וממתקים אותו.
האם אפשר ללכת בדרך זו ?
כל טוב