שאלה
שלום,
אכן הבנת נכון בשאלה הקודמת.
אבא שלי תרם כסף משהו לרפואתו וקיבל בשורה חיובית.
הוא אמר שזה בזכות הצדיקות של ר' שמעון בר יוחאי והוא גם הודה לאלוקים.
עכשיו- ידוע שתפילות ותודות זה רק לאלוקים.
כל התפילות הן רק לאלוקים.
1.לגבי התודה- נראה לי שכל התודות הן גם רק לאלוקים נכון?
2. שמעתי את אבא שלי או מר בבוקר תודה לאלוקים, ובהמשך הוא אמר מילים שאני לא רוצה לחזור אבל הוא הודה גם לר' שמעון בר יוחאי. (שוב- על הבשורה הרפואית הטובה שקיבל). אני הערתי לו ואמרתי לו שרק לאלוקים צריך להודות.
הוא שונא שאני מעיר לו על זה והתחיל קצת ריב. אח"כ אמרתי לו שגם הרב אמר שאפשר לבקש מאלוקים שיושיע אותנו בזכות צדיקים שנפטרו, אבל כל התפילות והתודות זה רק לאלוקים.
הוא ענה "ברור שרק לאלוקים".
ואני אמרתי לו "אבל עכשיו אמרת גם לר' שמעון בר יוחאי. היית צריך להגיד תודה לאלוקים על השיפור במצב וזהו. לעצור כאן".
הוא התחיל להתעצבן ולריב על זה.
האם נהגתי בסדר כי פשוט אמרתי לו מה צריך לעשות? האם אמרתי לו דברים נכונים?
3. להבא- אם אני שומע זאת להבנתי אין צורך להעיר, כי אין טעם להעיר למי שקרוב לוודאי לא יקשיב? (יש משהו כזה במצוות תוכחה כמדומני).
ולהבהרה- הוא מבוגר מעל 65.
תודה.
תשובה
שלום
1. אכן (כמובן שצריך גםלהכיר טובה ולהודות לבני אדם שמסייעים ושהם שליחים נאמנים של הקב"ה)
2. לא נכון לנהוג כך. אתה לא אחראי על החינוך של ההורים שלך.
כתוב בגמרא ונפסק להלכה שאם רואה את אביו עובר על דברי תורה, אז לא יוכיח אותו, ולא יאמר לו כך וכך כתוב, אלא צריך לומר בלשון רכה ועדינה - האם לא כך כתוב? או משהו מעין זה. כלומר, בצורה שרק מעוררת. ואפילו באופן הזה, זה רק אם יש ודאות שזה ייקלט בצורה מכובדת, ובטח ובטח לא במקרה שזה יגרום רוגז וכעס. ואם ביחס לכל אדם נאמר 'כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע', קל וחומר ביחס להורים.
3. צודק בהחלט
כל טוב