מחשבות רומנטיות וסרטים 'פחות מתאימים': למה זה כל כך נורא?

הי.

שמחים שמצאת את האתר של חברים מקשיבים! מאוד מוזמנת לשאול באופן הכי פתוח וחופשי.

השאלה חשובה וטובה מאוד, ולכן חשוב לנו גם לפרסם אותה באתר, כמובן בלי השם שלך. בתרבות שלנו באמת יש נוכחות של סרטים, סדרות טלוויזיה, שירים, קליפים, ויצירות תרבות נוספות, שמשקפות ערכים לא כל כך יהודיים. הרבה פעמים היצירות הללו גם אינן תואמות את רוח ההלכה, ובאופן פשוט, ההלכה אוסרת עלינו לצפות בהן ולחוות אותן. את צודקת שיש הבדל בין תוכן פורנוגרפי למשל, שאסור לכולם בגלל שהוא מציג מציאות מעוותת מאוד, לבין קומדיה רומנטית שמציגה מצבים שיחסית יכולים להתאים למציאות (ולכן לבנות מותר לצפות בה). בהחלט כדאי ללמוד לעומק את ההלכות הרלוונטיות ולהבין אותן, כדי שנדע להבחין בין דבר שהוא לגיטימי ביהדות, לבין דברים שמרחיקים אותנו מהנתיב הערכי שבו בחרנו (אם בחרנו כמובן). לצד הביסוס ההלכתי-אמוני, יש גם זווית אישית והתנהגותית, ונתייחס כאן גם אליה.

מה אסור עפ"י ההלכה?

אני אינני רב, אבל באופן פשוט, יש בתחום הצניעות שני היבטים שקשורים האחד לשני: היבט "טכני" והיבט מהותי. אנחנו מכירים היטב את ההיבט הטכני: בגדים מתאימים, איסור על הסתכלות באדם חשוף מדי, וכדומה. יש הגדרות מאוד ברורות שאפשר ללמוד וליישם, וכמו בכל תחום כמעט ביהדות יש מנהגים, החמרות והקלות שאנשים שונים נוהגים על פיהם.

ההיבט המהותי עוסק בערך הצניעות במישור הרוחני והנפשי. אפילו להלכה קשה עד בלתי אפשרי לצפות את כל ההתנהגויות האפשריות, ולחוות דעה מנומקת על כל תרחיש אפשרי. ולכן נקבעו עקרונות כלליים שעל פיהם נוהגים שומרי המצוות. אחד מהם הוא "לא תתורו" (אחרי לבבכם ואחרי עיניכם), כלומר: ככל שחוויה מסוימת מיועדת לעורר את החושים באופן שקשור להתנהגות פסולה, אנחנו מבקשים להרחיק את עצמנו מהמרחב הזה, לא לשאוב ממנו השראה או הנאה, גם אם מבחינה "טכנית" הדבר מותר.

באופן דומה היהדות מתרחקת ממנהגים מובהקים של דתות אחרות, כדי שלא תחלחל ההשפעה הזרה שלהן אל היהדות ("בחוקותיהם לא תלכו"). כך למשל מבררים חז"ל מתי התנהגות מסוימת היא כללית ומותרת, ומתי יש בה השפעה ערכית זרה, או ב"קוד" של חז"ל: "דרכי האמורי", עליו תוכלי לקרוא כאן:

https://www.hamichlol.org.il/%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99_%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99

כלומר: ההלכה וחז"ל מבינים את נפש האדם. אנחנו יצורים חברתיים, ולחוויות שאנחנו חווים יש עלינו השפעה. זה ממש טבעי! לכן הפוסקים מבקשים להרחיק אותנו מן העבירה עד כמה שניתן, כדי שלא נהיה כל הזמן ממש "על סף" העבירה. שיהיה לנו טווח ביטחון, וקצת פחות פיתויים להתמודד איתם. במקרה של סרטי קולנוע וכדומה, חסר בהם היסוד החשוב של המחויבות בברית הזוגית, יסוד שהיהדות מאוד מדגישה אותו.

החוכמה הזאת של חז"ל מביאה אותנו אל הזווית הנוספת: ההתנהגותית-חברתית.

2. מה כדאי לנו לעשות כדי לבנות את הדרך שלנו?

הקפדה על ההלכה חשובה לאדם השומר תורה ומצוות, המאמין. אבל כדי להיות כזה, חשובות גם הסיבות ולא רק המעשה עצמו. הבנת המשמעות שבמעשה, ולא רק העשייה ה"טכנית". כי עשייה והקפדה בלא הבנה יכולות ליצור המון תסכול, המון קושי, וגם תחושת החמצה (שכיום אנחנו קוראים לה FOMO: Fear Of Missing Out). לכן ערך הלימוד הוא כל כך מרכזי ביהדות: לימוד בחברותא, קושיות ותירוצים, שיעורים ומדרשות... ההבנה והחיבור לרעיון שבלב הציווי או המנהג, עוזרים לנו גם לקיים וגם להרגיש שלמים ושלווים עם העשייה. וכן, חשוב שנרגיש טוב עם העשייה שלנו, הן הרוחנית והן הכללית. שנחווה סיפוק ונחת, ולא תסכול וייאוש.

אחד הדברים שעוזרים להיות שלמים עם הדרך שלנו מלבד לימוד והבנה, היא קוהרנטיות. כלומר סוג של אחידות, או התאמה בין הדברים השונים שאנחנו עושים. כמו כביש בן 5 נתיבים: יש נתיבים איטיים ומהירים, נתיבים מיוחדים לאוטובוסים ומיוחדים לאופניים, אבל כל התנועה זורמת לאותו הכיוון. אפ פתאום מישהו יסתובב ויתחיל לנסוע לכיוון ההפוך בכביש הזה - יהיה בלגן. נכון שהוא במקרה שכח משהו ודחוף לו לחזור, זה בסדר גמור. אבל יש דרך לעשות את זה בלי לשבש את כל התנועה: לעלות על מחלף, או להגיע לרמזור ולפנות פניית פרסה לנתיב שנוסע בכיוון ההפוך.

הרצון שלנו לחוות כל מיני דברים - הוא טבעי. במיוחד כשאנחנו נחשפים לדברים כאלה. ובמציאות שלנו אין אחד שלא נחשף לסרט, או סדרה, או פרסומת. אבל אחרי שקיבלנו שיש מידה מסוימת של חשיפה, אנחנו שואלים: האם החשיפה הזאת משרתת אותנו? את הרצון שלנו לנסוע בכיוון מסוים? עד כמה חשיפה גדולה מדי לדבר מסוים יכולה לגרום לנו לאבד כיוון בכביש, להחליף נתיבים במהירות, ולחוות בלבול וקוצר רוח? אצל כל אחד התשובה קצת שונה, כי גם הציפיות שלנו הן שונות. יש בתים שבהם ההורים יושבים יחד עם הילדים לצפות ביוטיוב, ויש משפחות שבהן ההורים אוסרים בכלל מסכים או תכנים מחו"ל. שאלת המידה תמיד קשורה בשאלת הסביבה: איפה אנחנו נמצאים, מתחנכים, גדלים. מי החברים שלנו. מהי רמת ההקפדה שמצופה מאיתנו.

ומה לגבי צפייה ביקורתית?

את מציינת שאת מאוד מודעת לתוכן שאת צופה בו. את בטח מבינה שחלק גדול מאותם תכנים רומנטיים לא תמיד תואם למציאות. בהמון יצירות של התרבות המודרנית וה"מערבית" יש פרשנות מאוד פסימית לגבי יחסים ואהבה, לגבי ערכים רוחניים וחברתיים, וגם לגבי האדם עצמו. אבל גם ליהדות יש פרשנות משלה לגבי אותם הנושאים בדיוק. באופן טבעי כשאנחנו נחשפים יותר ויותר לדבר מסוים, אנחנו מושפעים ממנו. אולי לא בצורה של "שטיפת מוח", אבל במיוחד כשמדובר בחוויה רגשית מלאת צבעים וקולות וסערת רגשות, נשאר חותם מסוים אצלנו. זה משפיע על הציפיות שלנו מבני זוג עתידיים, מעצמנו בתור מערכת יחסים, ובעוד צורות מעניינות. את צודקת שגם בלי צפייה בסרטים יהיו לך מחשבות נורמליות וטבעיות על רומנטיקה ובני זוג. וזה בסדר גמור. עמדת היהדות היא שתוכן חווייתי שאיננו "יהודי", יכול ליצור עם הזמן סתירה מסוימת, בלבול, ותסכול. כי רגע אחד אני לומדת על זוגיות יהודית וצניעות, ולמחרת אני צופה בסרט שמבטא באופן מאוד חווייתי ערכים אחרים לגמרי. רגע אחד אני נוסעת צפונה, ואז נוסעת דרומה.. נכון שיש סרטים שמבטאים גם את המחויבות הזוגית ואת רגעי המשבר והאתגר המשותפים, אבל קשה לומר שתעשיית הבידור מאוזנת לכיוון הזה, אלא בד"כ להיפך.

אז מה אפשר לעשות?

1. לא להיבהל

יש בעולם הרבה דברים. בתרבות. בחברה. אפילו בסופרמרקט יש מוצרים שיכולים להזיק לבריאות. ובכל זאת אנחנו לא פוחדים ללכת לסופר! ולמרות אתגרי הצניעות והתרבות הלא דתית, אנחנו לא מפחדים לצאת מהבית ללימודים ולעבודה. עמדת הבסיס שלנו היא ביטחון, ולא פחד וייאוש.

2. להיות מודעים

אנחנו למשל יודעים שהנהלת הסופר משתמשת בכל מיני "טריקים" (חוקיים לחלוטין) כדי לגרום לנו לקנות יותר ממה שתכננו (למשל בעמדות המסטיקים והמבצעים שליד הקופה). וגם היצרנים מעצבים את האריזות באופן מושך שמפתה אותנו לקנות. הידע והמודעות עוזרים לנו לשים לב, לזהות את התקלות הצפויות, ולהיערך בהתאם.

גם בצריכת תרבות אפשר להגביר מודעות. לזהות ולהבחין בסמלים ומוטיבים מסוגים שונים, שבאים לידי ביטוי באמנות או ביצירות שונות. למצוא חלופות כשפריטים מסוימים לא מתאימים לערכים שלנו. למשל, יש לא מעט אנשים שאינם דתיים (או יהודיים), שמאוד מקפידים לא לחשוף את עצמם ואת ילדיהם לשירים או קליפים שמחפיצים נשים, או שמכילים אלימות, או שמבטאים יחס מזלזל למיעוטים. אז במקום סדרה כזאת, הם מאפשרים לילדים לצפות בסדרות שאין בהן תוכן כזה. ויש כיום לא מעט בני נוער בעולם שכבר מוחים בעצמם נגד תופעות כאלה, ואפילו משפיעים על ההורים להיות רגישים יותר.

3. לנקוט אמצעי זהירות

אז אנחנו מכינים רשימת קניות מראש, משתדלים לא להגיע לסופר כשאנחנו רעבים (זה משפיע על כמות האוכל שנקנה), ולא מסתובבים 20 דקות ליד מדפי החטיפים אם אנחנו כרגע בדיאטה. כי אם נסתובב, החשק הטבעי יתעורר, ויש יותר סיכויים שנקנה ונאכל משהו שמראש בכלל לא רצינו. אנחנו גם בודקים אחרי הקניה את החשבון, ואם מזהים טעות במחיר - ניגשים לקופה הראשית ומקבלים את ההפרש, או מחזירים/מחליפים את המוצר (כלומר, אפשר למצוא חלופות מתאימות יותר, לא לנטוש את כל העגלה וללכת הביתה רעבים).

4. מידתיות

בני אדם הם מורכבים. והחברה שבה בני אדם מסתובבים - גם מורכבת. זה אומר שאנחנו לא שואפים לקיצוניות, ומשתדלים לא להגזים או לעשות תנועות חדות ומהירות לשום כיוון. עם סבלנות, למידה והתמדה, אפשר להתנהל בנחת, בלי לחץ, ולהגיע למקומות שעושים לנו טוב. גם בחוויה ובהנאה החושית, וגם בזהות הערכית שבחרנו.

לסיכום: בני אדם (כלומר כולנו) הם לא מחשבים, ולא מלאכים. אנחנו יצורים שחושבים, מרגישים, נמשכים ונדחפים לכל מיני כיוונים. זה תמיד יהיה ככה, כי ככה נבראנו. ולכן אנחנו לא מנסים "במכה אחת" לשלוט במאה אחוז על המחשבות, הנטיות, התשוקות והחלומות שלנו. זה תהליך ממושך ומעניין. בתהליך הזה יש דברים שלא כל כך עוזרים, כמו אשמה, בושה והלקאה עצמית, ויש דברים שכן: כמו מודעות, ידע, סבלנות, והתאמה אישית. ככל שתשאלי, תבררי, תתנסי וגם תאמיני בטוב שבך ובכוחות שלך, תוכלי להגיע למקומות נהדרים, ולהרגיש מצוין.

מוזמנת לבקר ולקרוא עוד על התמודדות עכשווית עם אתגרי התרבות המערבית והיחסים בין בנים לבנות, במאמרים המצוינים של הרבנית אוריה מבורך, באתר שלנו:

https://www.makshivim.org.il/blog/categories/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%9A

ובעיקר מאוד מוזמנת להמשיך לשתף אותנו ולשאול! אפשר כאן באתר בשאלה חדשה:

makshivim.org.il/ask-away

וגם במוקד הווטסאפ - 052-468-3927 ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.

בהצלחה!

אוהד

מוקד חברים מקשיבים