שאלה
שלום וברכה כבוד הרב, שכן שלי כשהיה בן 20, (הוא אמור להיות היום בגילי) שם קץ לחייו, הוא היה חולה במחלת שרירים והוא לקח מלא כדורים וזה השפיע על המחשבה שלו והוא התאבד.. חשבתי שהוא לוקה בסכיזופרניה אך בהתכתבות עם אמו נודע לי שהמידע שהיה בידי לא היה נכון. הוא גם עבר התעללות מילולית ופיזית תקופה ארוכה מכמה ילדים כשהיה בכתה ז והוא שמר את זה כשש שנים ולא סיפר. אחר כך כשלהוריו נודע המידע הזה הטיפולים שניסו לתת לו לא הועילו.. אז בגלל זה פתחתי עבורו מיזם כלשהו, ואני עושה איתו חסדים.. בגלל שהוא התמכר לכדורים הוא היה גם במרכז גמילה.. ראיתי אותו מת, באותו יום של ההתאבדות, זה היה בל"ג בעומר.. במשך תקופה ארוכה מאוד הוא היה מסתובב איתי ולא היה מדבר או משהו.. מאז שזה נגמר, בתחילת אלול, לא רק שהוא לא עוזב אותי אלא ממשיך להסתובב איתי ולחיות איתי, והוא מדבר איתי ומתקשר איתי הרבה... לפעמים אני ממש מתרגזת.. הנפטר לא רוצה לעזוב אותי... הוא בגן עדן, אך גם ממשיך לחיות איתי... הנשמה שלו לא רוצה לעזוב... ה"קשר" מפריע ומתסכל!! קראתי את כל ספר התהילים לעילוי נשמת הנפטר ולפני שהוא בא אלי אמרתי לו בצורה ודאית וחד משמעית שקראתי את כל הספר תהילים לעילוי נשמתו וכעת אני מבקשת שיעזוב אותי, לא רק שזה לא עזר, הוא ממשיך להגיע, הוא לא מדבר.. הוא מאוד מאוד עצבני ומרוגז.. ואז הוא מסתכל עלי בעיניים כל כך כועסות, שולח לעברי מבטים מאשימים.. (ואני בכלל לא חושבת עליו או מתעסקת איתו).. מה כבר עשיתי? סה"כ קראתי ספר תהילים שלם לעילוי נשמתו וביקשתי שיעזוב אותי.. מה יש לו? הוא לא רגוע בכלל.. מה עוד אני יכולה לעשות לעילוי נשמתו, והעיקר שיעזוב אותי בשקט והנשמה שלו לא תסתובב איתי? מה הוא רוצה בכלל?? אני יודעת איפה הוא קבור.. אם אעלה לקברו זה יעזור והוא יותר לא יופיע?
תשובה
שלום וברכה
אוי...
זה אכן סיפור נורא.
לצערי, אני לא מבין בתחום.
לא בתחום של מתים שמסתובבים אתנו.
ועל כן גם לא בתחום של איך מגרשים אותם.
אבל יכול להיות שהרעיונות שאת מעלה הם טובים וכדאי לנסות.
כל טוב ושמחה