"השבעה" בכניסה לישיבה חדשה: איך עוצרים את זה?

הי.

לפני הכל – אתה לא חייב. אין איזה חוק רשמי שחייבים לעבור השבעה בכניסה לישיבה. אני בטוח שאתה תמיד תוכל להגיד שלך זה לא מתאים ולא תצטרך לעבור את זה. ואם החברים שם לא יגלו את הבגרות בשביל להבין את זה, תמיד תוכל לדבר עם המחנך, עם ההורים או עם המדריך. זה בידיים שלך.

אבל שאלת למה שמישהו ירצה שיעשו לו את זה. זה פשוט. באמת. כשמישהו נכנס למקום חדש, כשהוא מצטרף לקבוצה חדשה, יש בו הרבה פעמים רצון להרגיש שהקבוצה שאליה הוא מצטרף היא קבוצה טובה, רצינית ואיכותית. שלא כל אחד היו מקבלים. שהאנשים שם נבחרו בקפידה, עבדו קשה כדי להגיע לשם, והרוויחו ביושר את מקומם בקבוצה. זה יוצר תחושה של לכידות ושל גאוות יחידה.

ויש קבוצות שבאמת יש אליהם מבחני כניסה רשמיים או טבעיים. לסיירות בצבא אפשר להיכנס רק אחרי גיבוש קשה, והכשרה ארוכה ומתישה. לאוניברסיטאות מסויימות אפשר להיכנס רק עם ציונים גבוהים. לכל עבודה מאתגרת יש מבחני קבלה וראיונות כניסה. זה חלק מהעיצוב של הקבוצה כקבוצה נחשקת ואיכותית.

אבל מה עושה קבוצה שאליה פחות או יותר כל אחד יכולה להיכנס? מה עושה קבוצה שמרגישה ש"מבחני המיון" אליה לא מספיק קשים או לא מודדים את הדברים החשובים באמת? במקרה כזה הרבה פעמים החברים הקיימים בקבוצה ימציאו איזה טקס כניסה לא רשמי ויעמידו פנים שחייבים לעבור אותו כדי להיכנס לקבוצה. הם יעשו כמיטב יכולתם שהטקס יהיה קשה כדי להרגיש שזה באמת קשה לעבור את הרף ולהשתייך לקבוצה. וכמובן – במידה ונערים לא בוגרים במיוחד עושים את הטקס – הטקס יהיה לא בוגר במיוחד. קשירת עיניים, שכיבות שמיכה, זחילות... באמת לא מעיד על יצירתיות גדולה מידי ועל הבנה עמוקה של נפש האדם, אבל ככה זה נערים. זו הדרך שלהם ליצור אתגר יש מאין.

מי שעובר את ההשבעה, לא פעם שמח מאוד לעבור אותה. ככה הוא מרגיש שהוא נכנס לקבוצה רצינית והרוויח ביושר את המקום שלו. אבל זה לא באמת חובה. זה רק משחק. וכמו שאמרנו, אם אתה לא רוצה לשחק אתה לא חייב.

ואיפה הגבול?

בגלל שנערים הם אלו שיוזמים את האירוע כולו הרבה פעמים, הם בעצמם לא תמיד מודעים לגבולות שלו, לצרכים שלו ולמה שנכון או שלא. ותמיד יכול להגיע איזה נער או שניים שיכניסו להשבעה אלמנטים פסולים שצריך להתנגד אליהם, גם מי ששמח מההשבעה. אם מעורב כאב או השפלה. עכשיו, קצת קשה להגדיר את זה כי כאב והשפלה הם דברים מאוד אישיים. לכל אחד כואב אחרת בגוף וגם בנפש. אבל זה עדיין קו שכדאי לזהות אותו. יכולים להיות בהשבעה, מטומטמת ככל שתהיה, אלמנטים של מאמץ, קושי, אפילו פחד. בוודאי שהגיוני שיהיו בה כל מיני צדדים של התגברות על קשיים – זה הרי כל הקטע. אבל ברגע שמישהו עושה משהו שמכאיב ללא צורך, או שנועד רק להשפיל את הכבוד של המצטרף הטרי, זה חריגה מהקו האדום. זה לא נצרך וזה גם לא מוסיף כבוד לקבוצה. עם זה לא צריך לשתף פעולה, לא משנה אם אתה עובר את ההשבעה, עושה אותה למישהו אחר, או רק עומד מהצד. אני מאמין שבישיבה שאליה אתה הולך הם מספיק בוגרים כדי להבין את זה.

בכל מקרה אפשר תמיד לפנות אלינו בטלפון כוכבית 8298 לספר איך הולך, לעדכן, וגם להיעזר באנשי המקצוע במוקד בכל שאלה. אפשר גם בווטסאפ, במספר: 052-468-3927. וכמובן גם לשאול שאלות נוספות באמצעות האתר makshivim.org.il/ask-away . נשמח לדבר אתך!

בהצלחה!

נתנאל

מוקד חברים מקשיבים