שאלה
שלום הרב,
יש עניין שמאוד קשה לי איתו.
העניין שיש כל כך הרבה דרכים ביהדות במציאות כיום דבר שלא היה פעם ואני מדבר על לפני כמה אלפי שנים.
יש כל כך הרבה זרמים שהם מסכימים איזה תשעים אחוז על הכל שזאת ההלכה אבל משם ובין להסכים הפערים גדולים, ההשקפות סותרות, כל אחד מציג שזאת דעת התורה שבכלל דעת תורה זה מושג שקשור רק לסהנדרין.
העניין הוא שאני רוצה לעשות את מה שנכון לעשות, את מה שהיא האמת.
הבעיה שהאמת איננה ידועה אם בכלל קיימת באפשרויות, כל אחד תופס רבנים לכאן או לכאן.
אני לא מתחבר שכל אחד יעשה מה שהוא מתחבר או מסכים עם הדרכים הקיימות כי קודם כל אני חסר ובשל כך אין ביכולתי להכריע אפילו לעצמי מה נכון או לא נכון, לא סומך על שיקול דעתי.
הבעיה שלבעיה הזאת אין תשובה כי זאת המציאות שאנחנו חיים בה והיא לא תשתנה עד גילוי דעת ה.
השאלה היא מה אני אעשה? איך אוכל להסיר ממני את העול של רצון להגיע לאמת והבנה שלא אוכל להגיע אליה, ולא אוכל ולדעת האם דרכי היא באמת הדרך הנכונה.
תשובה
שלום וברכה
אני מכיר היטב את המצוקה הזו.
המציאות שאתה מתאר היא אכן אחד המאפיינים המובהקים של היהדות - תרבות המחלוקת.
יש פערים גדולים, השקפות סותרות וכדו׳.
ומבקשי ה״אמת״ עומדים נבוכים, כי הם מוכנים לעשות כל דבר שיוגדר כ״אמת״, אלא שאין הם יודעים אותה.
מה מוטל אפוא על מי שזו בקשתו לעשות, במסגרת האפשרויות הקיימות ?
ראשית, לנקות את עצמו. לאמץ מידות טובות שיאפשרו לדון בדרך הראויה שיבוא לו האדם. לא להיות גאוותן כי אם מודה על האמת; לא לחפש את הדרך שתאפשר לו לספק את יצריו, אלא להיות מסוגל ליישר את עצמו בדרך הראויה; וכדו׳.
ואז, לשמוע לעצת חז״ל שבדיוק כתבו עלינו, הנבוכים:
״…שמא יאמר אדם היאך אני למד תורה מעתה ?
תלמוד לומר כולם נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא דכתיב (שמות כ, א) וידבר אלהים את כל הדברים האלה,
אף אתה עשה אזניך כאפרכסת וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים את דברי אוסרין ואת דברי מתירין את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין…״ (חגיגה ג ע״ב).
חז״ל אפוא סללו לנו את הדרך בשני שלבים:
ראשון שבהם הוא להאמין שאין דרך אחת המכילה את כל ה״אמת״. כתבת בשאלה שלך שאינך אוהב את ״כל אחד יעשה מה שהוא רוצה״, ואלו דברים נכונים מאוד. אולם הדבר אינו סותר את תמונת העולם שאכן בדרכים השונות יש היבטים של אמת, ועל כן מלכתחילה היסוד המשותף הגדול מאוד (כפי שכתבת) וניצוצות האמת המצויות בכל שיטה - מרככים את השאלה. הם לא מבטלים אותה, אך היא פחת דראמטית.
בשלב השני הדריכו אותנו חכמים להקשיב לכל השיטות, לשמוע את הנימוקים שלהן וכדו׳. על ידי כך אנחנו מתעשרים באפשרויות השונות, ואז אנחנו יכולים אכן לענות לעצמנו על השאלה איזו דרך נראית בעינינו כדרך המתאימה יותר למה שהבנו בתורה, בעזרת הכלים שהקב״ה נתן לנו.
האם אתה יכול ללכת בדרך זו ?
כל טוב ויישר כוח