שאלה
שלום
רציתי לדעת מה המקור ההלכתי של שמירת 3 שעות בין בשר לחלב,
שמירת 6 שעות
ושמירת שעה
כלומר מה הביסוס ההלכתי של כל אחד מן המנהגים.
תשובה
שלום לך.
יישר כח על השאלה החשובה.
ראשית, הביסוס הלכתי של כל אחד ממנהגי ההמתנה בין בשר לחלב הוא דברי מר עוקבא בגמרא (חולין קה, ע"א): "אנא – בהא סעודתא הוא דלא אכילנא, לסעודתא אחריתא – אכילנא" (תרגום: אני בסעודה זו שאכלתי בשר, לא אכלתי גם גבינה. אבל לסעודה הבאה - אני אוכל גבינה). ונחלקו הראשונים מהו הזמן שצריך להמתין בין סעודה לסעודה, אליו התכוון מר עוקבא.
לגבי המתנת שש שעות בין בשר לחלב, הדברים מופיעים במפורש בשולחן ערוך, חלק יורה דעה, סימן פו, א: "כל בשר אפילו של חיה ועוף לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות...", וכן משמע מדברי הרמ"א שם (וכן דעת הרמב"ם בהלכות מאכלות אסורות, פרק ט, כח; הרא"ש, הרשב"א ועוד).
לגבי המתנה של שלוש שעות. ישנן קהילות מסויימות שנהגו להמתין כך בין בשר עוף למאכלי חלב (כמו יוצאי תוניסיה, וחלק מקהילות צפון אפריקה), ויש שנהגו להמתין זמן זה גם בין בשר בהמה לחלב (מרכז אירופה - גרמניה, אוסטריה ועוד). מקום דבריהם הוא בדרכי תשובה (על יו"ד, סימן פט, ו), והסברה היא שאין גוזרין גזירה (של המתנת 6 שעות) לגזירה (של איסור בשר עוף אחרי חלב).
לגבי המתנת שעה. זהו בעיקר מנהגם של יוצאי הולנד, וכן קהילות רבות באשכנז (בעיקר בתקופת הראשונים), והמקור לכך הוא בדברי הרמ"א (שם): "והמנהג הפשוט במדינות אלו להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת ואוכלין אחר כך גבינה מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר דאז הוי כסעודה אחרת דמותר לאכול לדברי המקילין".
ראוי וכדאי להחמיר להמתין 6 שעות, אלא אם כן יש מנהג משפחתי אחר בידיכם, ועל כן ראוי לשמור על המנהג.
מאחל לך כתיבה וחתימה טובה!
בהצלחה,
אבי