חרדה במפגשים עם אנשים - איך מתגברים על טראומה?

הי, קודם כל אני שמחה שפנית אלינו ושאת משתפת אותנו בתחושות שלך!

אני אתחיל בזה שבעיניי עצם העובדה שאת כבר מתחילה ויודעת לקשר ולהגיד שההתקפי חרדה סביב האירועים והמפגשים האלו נובעים מטראומת ילדות חזקה שהייתה לך בהקשר למעברים ומפגשים זה כבר חשוב. הרבה אנשים חווים תחושות לא נעימות סביב כל מיני סיטואציות ולא יודעים להצביע ולומר למה הם מרגישים ככה ועל מה זה יושב.

אני מניחה שיש עוד הרבה מה לחקור וללמוד בעצמך על העניין הזה, אבל יש לך איזשהו קצה חוט מקשר לגבי העניין ואני חושבת שזאת התחלה טובה להעמיק ולהבין, וכמובן שגם לפתור ולהרגיש טוב יותר.

כמעט כולנו סוחבים על עצמינו איזשהו "תיק" מהעבר שלנו. עם הזמן אנחנו חווים עוד ועוד חוויות שמצטברות למכלול של דברים שנטמעו עמוק בזיכרון של המוח והלב שלנו ולכן הגיוני שחווית חוויה מסוימת שמרגישה לך כטראומתית והיא משפיעה עלייך היום- אך זה לא אומר שאי אפשר להתמודד עם זה! או שאי אפשר לשחרר את זה, בעיניי כמובן שאפשר

אני חושבת שאנחנו רוב הפעמים יותר חזקים ממה שאנחנו חושבים, שההתמודדויות שהחיים מזמנים לנו הם ברי הצלחה ואני מאמינה שגם אצלך כמובן הקושי והאתגר שהטראומה הזאת מעלה בך היא פתירה ואפשר להתמודד איתה עם הכלים הנכונים בשבילך.

אז מהם הכלים בעצם? מה אפשר לעשות כדי להקל על התחושות בסיטואציות בהם קשה יותר? יש לי כמה רעיונות וכמובן שאת תחליטי מה נכון עבורך

1. שיתוף חברה או אדם קרוב- אני הרבה פעמים פותחת בכלי הזה. ולמה? כי אני חושבת שזה הכלי הראשון שיכול לעזור. כמה פשוט ככה חשוב לדעתי..

כשאנחנו נמצאים במצב של התקפי חרדה או של תחושות לא נעימות כאלה ואחרות, יש לנו את הנטייה לחשוב שאנחנו מתמודדים עם זה לבד. שרק לנו זה קורה עכשיו, ואף אחד לא יוכל להבין.

אך רוב הפעמים כשאנחנו בוחרים לשתף אנחנו מבינים שהרבה מאיתנו חווים תחושות מאוד דומות אמנם אולי כל אחד סביב דברים וטריגרים אחרים, ולעיתים קרובות "צרת רבים חצי נחמה". זה יכול להקל עלינו שיש איתנו עוד אנשים באותה הסירה. מעבר לזה אני חושבת שעצם השיתוף יוצר תחושת פורקן גדולה ותחושה שיש מישהו שיודע, שמבין ושתומך בנו כשקשה.

2. טיפול- הרבה פעמים כדי להבין דברים לעומק ולפתור אותם כדאי להשקיע את הזמן והאנרגיות בטיפול.

יש כל מיני סוגי טיפולים, יש טיפולים שממוקדים בחרדה ספציפית שאנחנו רוצים להתעסק ולפתור, יש טיפולים שהם כללים יותר- בכל מקרה לפנות לגורם מקצועי שיכול להקשיב ולתת את הכלים הספציפיים שמתאימים לנו מתוך הכרות עמוקה יכול מאוד לעזור.

אני ממליצה לך לחשוב על זה, לקרוא על זה ולחפש מישהי או מישהו מתאים שיכול לעזור.

אפשר דרך קופת החולים ואפשר באופן פרטי. אם תרצי לשמוע עוד פרטים, אנחנו כאן! נשמח לדבר איתך על זה במוקד.

3. למצוא עוגן- כשאני בלחץ באופן אישי לפני אירועים שאני יודעת שהם לא המקום הנוח שלי אני הרבה פעמים מוצאת לי עוגן שאני יודעת שלא משנה מה יקרה באירוע, הוא נמצא ונוכח שם. ומה זה העוגן הזה? לרוב זה חבר או חברה קרובים. לפעמים כאלו שנמצאים ממש באירוע, ולפעמים זה גם יכול להיות בטלפון במקרה הצורך, או אפילו מלווה במחשבה.

אני ממש יכולה להתקשר לפני האירוע ולהכין אותה/ אותו לשתף שאני מתוחה ולחוצה מהמפגש הקרוב ושאני אשמח לדעת שהם שם במידה ואני אצטרך. בחוויה שלי עד כה תמיד אותם אנשים מאוד שמחים להיות העוגן הזה וזה לא היה בשבילם כל כך משימה כמו שלי זה היה נראה בהתחלה ולקח לי זמן לעשות את זה מחוסר נעימות, דווקא הם נענו בחיוב ושמחו. לפעמים השתמשתי בעוגן ואכן הלכתי לצד ודיברנו, אבל רוב הפעמים אפילו לא נעזרתי, אבל עצם העובדה שידעתי שהם שם נוכחים ושיש לי את האופציה לפנות אליהם השקיטה לי הרבה דאגות.

את יכולה לנסות את זה ולראות אם זה עוזר.

4. דיבור עצמי- יש כל מיני דרכים להרגיע את עצמינו גם לבד. אפשר לכתוב את הדאגות לפני האירוע וככה לגרום למחשבות להיות מסודרות יותר, ואז בדף נוסף לכתוב את המשפטים והאמירות שיכולים לעזור לך באותו רגע. למשל: "זה רק רגע המפגש הזה, ובסוף אני יודעת שהוא תמיד עובר. אז מה שלא יהיה- הוא יעבור וזה לא לנצח". "את באמת נמצאת בסיטואציה רגישה ואת חזקה שאת לא בורחת מזה ומתמודדת, אין כמוך!" "יש לי תמיכה להיעזר בה במקרה הצורך, אני יודעת שאחרי וגם תוך כדי אוכל לשתף במה עבר עלי".

כמובן שאלו דוגמאות ואת יכולה לעשות את ההתאמה שהכי נכונה עבורך, אבל העיקרון של לכתוב את הדברים ולתרגל את הדיבור העצמי הזה הוא בעיניי החשוב.

לסיכום: תיארת בשאלתך תחושות חשובות בנושא מעברים ויציאה מהמקום הנוח ומה זה עלול לגרום לנו להרגיש, העלאת גם את השאלה החשובה- האם בכלל אפשר להתגבר על טראומות? האם זה משהו שאפשר לשחרר?

כמו שזה נשמע אני חושבת שאת מחוברת לעצמך, לרגשות ולמחשבות שלך ויודעת לשים את האצבע על מה את חושבת שמפריע לך וקשה ומאיפה הוא נובע וזאת כבר התחלה.

יש הרבה דברים וכלים שאפשר לעשות כדי להרגיש טוב יותר!

אפשר לשתף חבר/ה קרוב/ה או משפחה במה שאת עוברת, להוריד ממך את העול של לסחוב את זה לבד.

אפשר גם לעשות את זה במקום מקצועי ומומלץ מאוד בעיניי במיוחד אם את מתארת שלפעמים את יכולה לסבול מהתקפי חרדה סביב מפגשים- יש היום המון סוגים של טיפולים ועזרה וחבל לוותר על זה ולהתמודד לבד, מגיע לך להקל על עצמך.. בנוסף לזה דיברנו על זה שאפשר להגדיר לעצמינו מישהו שיהיה העוגן שלנו בכל מיני מצבים בהם אנחנו יוצאים מהמקום הנוח וצריכים לדעת שיש משהו יציב שנשאר, שגם אם האדמה תרעד מתחתינו בתחושה, יש מישהו להיאחז בו שידע שאנחנו עוברים את זה ויהיה איתנו שם או ממש פיזית או אפילו שתחושה.

ולבסוף דיברנו על הכלי החשוב שהוא הדיבור העצמי שלנו, משפטים מעודדים ומחזקים שאפשר לכתוב אותם בכתב ולקרוא שוב ושוב וככה הם יותר ויותר יכולים להיכנס אלינו לראש ולעזור בכל מיני מצבים.

את מוזמנת כמובן לשוב ולפנות גם אלינו, בוואצאפ: 052-468-3927, ובמוקד הטלפוני בכוכבית 8298.

בהצלחה!

חן

מוקד חברים מקשיבים