איך אפשר לסלוח לחברה שלא עשתה לי טוב?

הי.

לבחור את החברות המתאימות זה עניין עדין לפעמים. את לפעמים עוברת שינוי. החברות לפעמים עוברות שינוי. ולכן זה מאוד טבעי שהחברות - מתחלפות. בית ספר, שכונה, סניף, שירות/צבא, לימודים, עבודה... זה לא בהכרח דבר רע.

חברות, בדומה לזוגיות, היא ריקוד של 2 אנשים. אם לאחד מהם לא טוב, זה מוריד משמעותית את איכות הקשר. לא משנה "מי אשמה", בפועל זה לפעמים פשוט לא עובד. לה יש סגנון מסוים, ולך יש צרכים אחרים. זה בסדר.

תקופה בודדה זה באמת מבאס. אבל זאת גם הזדמנות לחשוב: איזה סוג של מעגלים חברתיים הייתי רוצה לעצמי? מה הייתי רוצה לעשות עם חברות? מה הציפיות שלי? ומה אני כחברה יכולה לתת? לעשות בירור כזה (עדיף עם עוד אדם) זה רעיון טוב. לעשות תיאום ציפיות מול עצמי, ורק אז מול הסביבה.

סליחה ומחילה לא בהכרח קשורות ל"להיות ביחד". אפשר להיפרד כידידים. אפשר לסיים קשר, ולהמשיך הלאה בלי יותר מדי רגשות קשים. בלי קפידות וטינה. ועדיין - אפשר להתנתק מאנשים שלא טוב לנו איתם. זה לא פשע. לפעמים דווקא המרחק מהם עוזר לנו למתן את הכעס, לקבל פרספקטיבה, ולעבור הלאה. במידה מסוימת את יכולה גם למחול לעצמך, על כך שאולי איכזבת אותה. שאולי היא רצתה כן להיות חברה שלך, ואת דחית אותה. זה לא נעים, אבל זאת זכותך. כי מה הערך והטעם בחברות אם היא לא באמת הדדית? לא תמיד אנחנו יכולים לרצות את כולם, מלשון ריצוי. אפשר להשתדל לא לפגוע בהם יותר מדי בפרידה, אבל כן להיפרד.

לסיכום: יש לכאורה מידה של "צביעות" בחזרתיות של יום הכיפורים בכל שנה. אז מה הקטע? אולי נפסיק כבר לחטוא? הנוכחות הקבועה של היום הזה בלוח השנה מזכירה לנו שזה מעגל טבעי ואנושי: לטעות, לפספס (חטא מלשון החטאה, חמץ מלשון החמצה), לעבד, להרהר, ולחשב מסלול מחדש. תמיד יש איזה משהו שמציק ומטריד. תמיד קורים סביבנו דברים. העולם הוא דינמי ומשתנה. זה לא אומר שהוא כאוטי. יש לנו כלים ועזרים כדי לא לאבד שליטה, לחשוב ביחד על מה שעושה לנו טוב וגם לסובבים אותנו. להתגבר על קשיים ופגיעות. להתמודד עם מה שקורה.

המוקד שלנו עומד לרשותך בנושא הזה תמיד. אפשר לדבר איתנו, גם במוקד הטלפוני (כוכבית 8298) או בווטסאפ (052-468-3927), ולהרגיש טוב יותר.

שנה טובה!

אוהד שקלים

מנהל מוקד חברים מקשיבים