שאלה
אני בעלת תשובה, לאחרונה התחזקתי יותר והתחלתי לשמור נגיעה.
לא אחת נוצרת בעייתיות בנושא, למשל כשידידים שלא פגשתי תקופה יוזמים חיבוק, או אפילו סתם נותנים צ'אפחה/מושיטים יד.
בנוסף קיימת בעיה יותר קשה כשאני נמצאת במפגשים משפחתיים, כשקרובי משפחה (דודים, בעל של בת דודה וכו') שאני בקשר קרוב איתם ניגשים לחבק אותי ואני לא יודעת כל כך איך להתמודד עם זה - אני גם לא רוצה להביך אותם, וגם מעדיפה להצניע ולא רוצה להחצין את הנושא באופן שייצור דרמה ויוביל לתגובות לא נעימות.
(יש לא מעט מבנות משפחתי שנוהגות להקניט ולעקוץ אותי בקביעות על כך שחזרתי בתשובה, וסיטואציה בה הנושא של שמירת נגיעה יועלה בפומביות שכזאת רוב הסיכויים שיוביל לאמירות והשפלות שאני מעדיפה להימנע מהן).
אני משתדלת למצוא פתרונות אלגנטיים כמו מראש להתרחק ולהגיד שלום מרחוק, או להתמקד בלחבק את הנשים שבחבורה, אבל זה לא תמיד מצליח.
יש אנשים מחוג מכרי שהסברתי להם את הנושא, אבל כבר קרה שהתעוררה דרמה בעקבות זה, מה שאני מעדיפה למנוע כאמור.
תשובה
יקרה, שלום לך, אני שמחה שכתבת לנו.
אני שומעת שעברת מהפך משמעותי בחיים, ואת ממשיכה לעבור שינויים, אמנם קטנים יותר. את מספרת שלאחרונה התחזקת יותר והחלטת להתחיל לשמור נגיעה, ושהדבר הזה מאתגר אותך כשאת פוגשת ידידים, ובייחוד כשאת ליד המשפחה הקרובה. כתבת שגם ככה חלק מבנות המשפחה שלך מקניטות אותך על החזרה בתשובה, ושאם על זה הן צחקו- וודאי שהנגיעה תהפוך לנושא מבדח גם כן. את כותבת שאת מנסה למצוא פתרונות שונים ואלגנטיים לקושי- כאלה שיעמדו בגבולות היקרים לך,אבל שגם לא יביכו אחרים. אני מבינה שהיית רוצה לצמצם את הדרמה בנושא, מה שאפשר.
אז מה באמת אפשר?
1. נסי לחשוב למי את כן יכולה לספר מהמשפחה
סיפרת ששיתפת חלק מהמכרים שלך בנושא, ואני מבינה שהשיתוף עם המשפחה נראה מורכב יותר, לכן אני מציעה- להתחיל בקטן. נסי לחשוב- האם יש מישהו, אפילו אחד, שתוכלי לשתף בשינוי שעברת? וכך לחסוך לפחות 'דרמה' אחת? בנוסף, ההתנסות הקטנה הזו יכולה לתרום לך, ולחזק אותך לקראת- אם תרצי כמובן- לשתף עוד אנשים מהמשפחה.
2. חשבי איך לספר
כמו שהיטבת לכתוב- הנושא הזה הוא בהחלט לא פשוט. זה לא נוהג שקורה אצלך בלבד. זה דבר שנוגע (או לא:) גם באחרים בסביבתך. ייתכן מאוד והשינוי הזה לא נעים לחלק מהחברים והמשפחה שלך. אולי הם מרגישים שאת מתרחקת מהם, ולא רק פיזית. אפילו אותו שינוי טכני קטן של צורת אמירת השלום- יכול להיות פחות נעים לאחרים. חשוב להבין את המקום שלהם, ומתוכו- להגיע למסקנה איך ראוי לשתף אותם בהחלטה שלך בצורה מכבדת ורגישה. אולי תוכלי להבהיר להם שאת עדיין את, ועם חיבוק או בלי- הם עדיין יקרים וחשובים לך מאוד. כמובן יש עוד אפשרויות רבות- כתבתי אחת שעלתה לי.
3. זכרי שזו החלטה שלך, ושמגיע לה כבוד והיענות.
למרות שזהו תהליך שמתקשר ונוגע גם באחרים, בסופו של דבר, זו היא החלטה אישית שלך, וחשוב שתכבדי אותה, ותדרשי מאחרים לכבד אותה גם. אם ה'צחוקים' על שמירת הנגיעה, או אגב, החזרה בתשובה, אינם נעימים לך- יידעי את הסובבים אותך- "זה הגבול שלי" – על זה אי אפשר לצחוק, כי זה בפשטות לא נעים לי.
4. חפשי חיזוקים רוחניים להחלטתך
אין ספק שאת עומדת בפני ניסיון לא פשוט. זוהי בחירה אמיתית וכנה שלך, אך הנסיבות החיצוניות מציבות לך מכשולים רבים. חזקי את עצמך, הזכירי לעצמך למה בחרת בדרך הזו, מה את מרוויחה ממנה באופן אישי. את יודעת מה אומרים, כשיש למה- יש גם איך:)
יקרה, אני מזמינה אותך, אם מתאים לך, לפנות אלינו ולשתף בחוויה ובהתמודדות שאת עוברת. אנחנו זמינים בשאלות האינטרנט, במוקד הטלפוני ובמוקד הווטסאפ. נשמח לשמוע אותך!
אני מאחלת לך הצלחה רבה בדרך שלך, ומחזקת את ידייך. אשרייך!
תמר