קשר זוגי שנפסק - והביטחון והשמחה ברצפה

שלום !

החוויות שאתה מתאר נשמעות בהחלט לא קלות. התמודדות עם פרידה, בטח אחרי תקופה משמעותית, זו סיטואציה לא פשוטה. התחושות שאתה מתאר, תחושת החוסר, המצב רוח, ההתלבטויות, והחוסר בביטחון שתיארת, אלו תחושות לגיטימיות, שהמון חווים אותם, ויחד עם זאת, הם באמת לא פשוטות. אני רוצה לומר לך כל הכבוד על האומץ והכנות לפנות אלינו, ולשבח אותך על כך שאתה מודע למה שעובר עליך ורוצה להתמודד בצורה בוגרת ואחראית, זה לא מובן מאליו וזה מעיד על בגרות ומודעות עצמית שיש בך.

במה שכתבת, התייחסת לכמה דברים, הדבר הראשון, הן התחושות הקשות. כאשר אנחנו נמצאים בזוגיות, בקשר עם בן אדם שאנחנו אוהבים, בד"כ אנחנו מבלים איתו המון, הבן אדם הזה מעריך אותנו, ובעצם יש לנו מעין משענת כל הזמן, יחד עם תחושת ביטחון והערכה. אנחנו מתרגלים לתחושה הזו, לתחושת הביטחון והאהבה התמידית, וכשזה נגמר, אחרי שהתרגלנו, הכי הגיוני ובריא שזה יחסר לנו. אז קודם כל, קבל את עצמך, זה הכי בריא ולגיטימי שיש.

הדבר השני שהתייחסת אליו, היא השאלה האם לחזור אליה או להתחיל קשר חדש. בשביל לענות לעצמך על השאלה הזו, צריך לבדוק, האם באמת אני רוצה קשר? או שזה מגיע ממקום של צורך נואש.

חשוב להפריד בין צורך נואש לבין רצון, זוגיות מתבססת על יכולת עמידה עצמאית של היחיד. כאשר כל אחד יודע מה הוא מביא לקשר. אם זוגיות תהיה על בסיס של צורך נואש ותלות, זו לא תהיה זוגיות בריאה, מפני שהיא לא באה ממקום בריא. את התשובה לשאלה האם באמת אתה רוצה קשר, או האם אתה רוצה לחזור, תדע רק כאשר תהיה במקום טוב ובריא עם עצמך. אנחנו צריכים להגיע ולרצות קשר מתוך מקום יציב. לא כאשר אנחנו מרגישים שזה הדבר היחיד שחסר לנו בחיים. בצורה כזו, גם אם יהיה לנו קשר, זה לא ימלא אותנו כמו שאנחנו רוצים. אנחנו אישיות בפני עצמנו, אנחנו צריכים למלא את עצמנו ולהרגיש טוב בלי קשר לזוגיות. כשאנחנו במקום בריא, הרצון לזוגיות הוא לא צורך נואש, אלא רצון אמיתי.

עוד נקודה שהתייחסת אליה היא שאתה מרגיש שלכולם יש, ולך אין. הרבה פעמים כשאנחנו רוצים משהו, אנחנו רואים אותו בכל מקום. ומתעוררת הקנאה וההשוואה, זה בדרך כלל לא נכון, תמיד יהיו אנשים שיהיה להם ואנשים שלא, וכשיש משהו, יחסר משהו אחר. גם אם נראה שהכל מושלם, אי אפשר לדעת. לכן, גם בלי קשר לזוגיות, הייתי ממליצה לך לנטרל את המקום של ההשוואה, לכל אחד יש את המסלול המדויק לו מהקב"ה.

אז מה אפשר לעשות? הנה כמה רעיונות וכיוונים למחשבה שאתה יכול לשקול ולבחון:

1. זו אכן תקופה לא פשוטה, אבל חשוב לתת לכאב מקום. כשאנחנו יודעים לחוות כאב, אנחנו גם יודעים לחוות שמחה. כפי שכבר כתבתי לך, כל התחושות שתיארת הן הגיוניות ולגיטימיות, אז קודם כל, תאהב את עצמך, תזכור שזו תקופה שתעבור ואתה רק תצא ממנה יותר חזק ובשל לקשרים הבאים.

2. שאלת האם יש דרך למלא את החור בתוכך ומהי. אז קודם כל, כן, יש דרך. אמנם החור הזה לא יתמלא באותם התחושות, אבל אתה בהחלט יכול למלא אותו בדברים שעושים לך טוב ומקדמים אותך. אפשר לבלות יותר עם חברים, עם משפחה. כעת, יש לך יותר זמן ופניות, אתה יכול להעצים קשרים לא-זוגיים, קשרים חברתיים.

3. אפשר להשקיע יותר בתחביבים ובדברים שאתה אוהב לעשות. או למצוא תחביבים חדשים, ללמוד משהו חדש. אולי להתנדב במקומות, לא חסרים מקומות שימלאו אותך ויגרמו לך סיפוק. (תנועות נוער, עמותות שונות) למצוא את מה שגורם לך אושר וסיפוק. אפשר גם לעשות איזשהו שינוי, אפילו הכי קטן, אולי להתפנק במשהו חדש ושונה, להשקיע בעצמך, למצוא דברים שעושים לך טוב ולתת להם מקום.

4. עוד דבר שהתייחסת אליו, הוא מה שאתה מרגיש, מבין הדברים שכתבת אתה נשמע לי בהחלט בן אדם חכם עם מודעות עצמית גבוהה, תסמוך על עצמך, הבן אדם היחיד שיודע מה טוב לך, הוא אתה. כמובן שאפשר ונכון להתייעץ ולשמוע דעות נוספות, אבל בסופו של דבר אתה מחליט ויודע. גם אם לפעמים אנחנו לא בטוחים במאה אחוז מה טוב לנו, אם ננקה את מה שמפריע לנו להקשיב לעצמנו, נדע????

לסיכום, אני ממליצה לך קודם כל לקבל את עצמך, לדעת שזו תקופה קשה ותחושות לגיטימיות ונורמאליות. אחר כך הצעתי לך מספר כיוונים שיכולים לעזור לך להבין את המקום החסר ולפעול כדי למלא אותו.

בנוסף אני מציעה לך להתייעץ ולדבר עם הסביבה הקרובה שלך, עם ההורים, עם החברים, סביר מאוד שגם הם עברו חוויה דומה ויכולים לייעץ לך מנסיונם האישי וגם לתמוך ולסייע לך בחוויה שאתה עובר.

שמחה מאוד שפנית אלינו, מוזמן תמיד ליצור איתנו קשר בטלפון במספר כוכבית 8298. ובווצאפ במספר 052-468-3927. וכמובן גם במוקד האינטרנט, נשמח לעזור!

ברכתיה

חברים מקשיבים