למה קשה לי להיות דתיה?

היי יקרה.

זה נשמע כמו משהו שבאמת מלווה אותך במשך הרבה מאוד זמן ונמצא איתך כבר תקופה, וזה באמת לא פשוט להתחנך בצורה מסוימת, לחוות ספקות, להתלבט, ובכללי לחיות בסביבה שמאמינה ומוקירה דברים שאת בפשטות לא מצליחה להתחבר עליהם. זה באמת חוויה לא פשוטה, אבל אני גם רוצה להגיד לך שהרבה מאוד נערים ונערות נמצאים באותו מקום שלך, עם אותם מחשבות, רגשות והתלבטויות כמו שלך, ובאמת כמו שאת אומרת – ובלי להפחית מהחוויה שלך כמובן - גיל ההתבגרות זה הגיל שבו אנחנו מחפשים את עצמנו, מנסים להבין טוב יותר מי אנחנו, מה עושה לנו טוב, לאן אנחנו שייכים וכו'. אז זה חשוב ואני שמחה שכתבת לנו :).

דבר ראשון את נשמעת לי כמו בחורה חכמה וחושבת. נראה שחשוב לך להבין דברים לעומק, שאת מודעת לעצמך, ויודעת למה את מתחברת, מה עושה לך טוב ומה גורם לך להרגיש שאת מגשימה את עצמך. וזה חשוב. חשוב לגבש לעצמנו את ה"אני" שאנחנו רוצים להיות, חשוב להבין מה עושה לנו טוב, מה חשוב לנו בחיים וכו'.

נשמע שספקות בנוגע לדת היו קיימים אצלך כבר הרבה זמן, אבל בכל זאת, מה שאני עוד מבינה זה שחווית איזושהי חוויה קשה ואולי מטלטלת שכנראה ערערה את הביטחון שלך ואת תחושת השליטה שיש לך על החיים. אני לא יודעת מה עברת אבל אני מצטערת שהיית צריכה לעבור את זה ואני רוצה לחזק אותך ולקוות בשבילך שיהיה לך טוב. ובלי קשר לאיך שזה השפיע עלייך מבחינת דת ואמונה, אני ממליצה לך לדבר על זה עם מישהו, לוודא שיש לך תמיכה ובמי להיעזר, וגם לפנות לטיפול אם צריך. זה חשוב אפילו יותר לדעתי.

דבר שני, אני לא מכירה אותך וכמובן לא יודעת מה הכי טוב ונכון לך מבחינה דתית, אבל כן הייתי רוצה להציע לך להסתכל על דת במובן יותר כללי ורחב. כתבת שאת לא רואה את עצמך בעתיד הולכת לבית כנסת ושומרת שבת, שהיית רוצה להתרגש מקריאת התורה אבל זה פשוט לא עושה לך את זה. ואני רוצה לשאול אותך - מי אמר שהליכה לבית כנסת, שמירת שבת, קריאת התורה וכו' הם אלו שמייצגים את הדת?! אני מבינה שהם רק דוגמאות שהבאת, אבל בכל זאת אני משתמשת בהן כדי לטוען שדת היא לא מקשה אחת. אני מניחה ששמעת על המשפט "שבעים פנים לתורה" וזה באמת לא נאמר סתם. אין דרך אחת, יחידה ומוסכמת לקיים את הדת. הדת אמנם מורכבת ממכלול של אמונות, מצוות ומנהגים – ועדיין, תראי כמה שכבות ומגזרים ותתי מגזרים מרכיבים את העם שלנו, אפילו רק בהתמקדות באוכלוסייה הדתית, שכיום - וכנראה יותר מתמיד - מאוד מגוונת.

בכל אופן, כמה הצעות מעשיות יותר:

1. את יכולה לבחור לך מצוות או מנהגים שאת כן אולי יותר אוהבת או כן יותר מתחברת, ולהתמקד בהם, לעשות אותם ולהנות מהם, אולי אפילו להשקיע בהם קצת יותר, בדרך שלך. זה יכול להיות כל דבר, גם הדברים הכי קטנים. (לדוגמה: אם כבר יש לך קשר קרוב לסבא, סבתא, שכנה מבוגרת, מורה שאת מעריכה וכו' – זאת יכולה להיות אחלה הזדמנות להתמקד ב"והדרת פני זקן". או אם למשל את מאוד אוהבת בעלי חיים – לדאוג להם, או אם את חווה סיפוק מעזרה לזולת או אפילו לאנשים שאת אוהבת – אז לעשות את זה). עם הזמן גם, בהתאם להרגשה שלך לחפש עוד כאלה. כי בסוף היהדות מורכבת מהמון מרבדים שמאפשרים מגוון אפשרויות ומרחב.

2. את יכולה גם לחשוב על תחומים שמעניינים או מרגשים אותך, בלי קשר לדת, ולבדוק האם זה מתחבר לאיזשהו היבט ביהדות. למשל אם רומנטיקה מרגשת אותך, אולי לשמח חתן וכלה יכולה להיות מצווה משמחת. אני מאמינה שאם באמת חושבים על זה אפשר למצוא כמה דוגמאות לפחות שיכולים להתאים.

3. לא לקשור בין דבר לדבר. כלומר, גם אם היית בטלפון בשבת, לא לתת לזה להפריע לך לקיים את המצווה שאליה את כן יותר מתחברת (סעיף 1). בסוף אנחנו בני אדם וזה בלתי אפשרי לעמוד לגמרי בכל הדרישות בצורה מושלמת. לכולנו יש גם חלקים בדת שקצת קשים לנו יותר, אבל עדיין לא הכל "אבוד". זה לא הכל או כלום.

4. לא להסיק כבר עכשיו מסקנות לגבי העתיד. לא להסגר על מה בהכרח יקרה ובאיזה מקום בטוח תהיי. בדרך כלל כשאנחנו מראש מנבאים את העתיד שלנו, אוטומטית אנחנו ננעלים ומצמצמים את האפשרויות שלנו. כדאי לתת לדברים פשוט לקרות, בדרך שלהם, בקצב שלך. ובסוף תזכרי שתמיד הבחירה היא בידיים שלך.

אני כמובן לא אומרת ש'מה פתאום, את צריכה להיות דתייה!', וגם לא: 'יאללה, עזבי אותך מדת'. מה שאני באה לומר שבד"כ זה לא שחור או לבן, זה לא הכל או כלום, או דתיות או חילוניות. בכל אופן, לא משנה מה תחליטי ואיפה תמקמי את עצמך, אני מקווה שתהיי שלמה עם עצמך ושיהיה לך רק טוב. אה, וכמובן שאם תרצי להמשיך להתייעץ איתנו, או סתם לדבר, לשתף ולעדכן את לגמרי מוזמנת לפנות אלינו באתר "חברים מקשיבים", להתקשר אלינו לכוכבית 8298, או לכתוב לנו בווטסאפ: 052-468-3927. נשמח לדבר איתך!

הרבה הצלחה,

רחלי