ההורים לא רוצים שאשאר בישיבה הגבוהה

הי שואל יקר.

אתה בטח מתחיל ממש עכשיו את השנה השלישית שלך, ואני מקווה שהיא התחילה טוב.

תראה, הקב"ה הציע לך עסקת חליפין – קשר אינטימי יותר, אמיתי יותר, ויציב יותר עם התורה, בתמורה לתמיכה הכלכלית של ההורים שלך. אתה צריך לבחור ביניהם.

מה שאתה צריך להיזהר, זה לא לאבד באף אחת מהאופציות את איכות הקשר עם ההורים שלך.

בוא נפרט קצת.

יש משהו בלימוד תורה שמישהו אחר מממן, שהוא קצת פחות שלך. בזה שהוא מממן את הלימוד הוא גם קצת קונה אותו. נכון, ההורים שלך הם לא סתם "מישהו". אבל אולי זה עוד יותר חזק, כי בן שסמוך על שולחן אביו, אביו קונה כל מה ששייך לו.

זה לא בהכרח רע. אבל זה יוצר עם התורה קשר קצת פחות חזק. קצת כמו מישהו שמתחתן אבל נשאר לגור עם ההורים. חכמים דיברו המון על החשיבות של לימוד תורה מתוך חוסר תלות כלכלית. גם בהקשר של לימוד התורה עצמו, וגם בהקשר של האדם הלומד. הרי התורה מצד עצמה היא שלמה. אנחנו לומדים אותה כדי שהיא תוכל להופיע בשכל ובחיים שלנו. זה אומר שיש משמעות מאוד גדולה למי האדם שלומד אותה. התורה מופיעה אחרת אצל אנשים שונים. ואני חושב שאפשר ממש להרגיש בחוש איך היא מופיעה בצורה בוגרת יותר אצל מי ש"נהנה מיגיע כפיו". אדם עצמאי הוא אדם שלם יותר לפי חז"ל, וממילא תורתו תהיה שלמה יותר.

אז אשריך. הקב"ה זיכה אותך בהזדמנות פז להעמיק את עולם התורה שלך. גם אם תצטרך לעבוד ותאבד חלק מזמן הלימוד, סביר מאוד שזה ישתלם לך באיכות של הלימוד. ועל הדרך תוכל לזכות גם בעצמאות כלכלית, שגם היא ערך לא פחות מייראת שמיים, אם אתה שואל את חז"ל. במובן הזה, ההורים שלך ממש צודקים.

הבעיה היא, איך אתה יכול ללכת בכזו דרך, בלי לפגוע בקשר שלך עם ההורים? חשוב מאוד לשמור על הקשר הזה, בין אם הם מסכימים עם הדרך שאתה בחרת בה ובין אם הם לא.

אז איך עושים את זה?

נתחיל בשורש. השורש של הכל, הוא כנות ורצון טוב. אם מנסים לתמרן, לתרץ, להתכווח, להתנצח, להוכיח שאני צודק ואני פגוע, לא בהכרח מגיעים לשום מקום. אבל אם תחליט שאתה כך או אחרת נאמן לדרך שלך, ולכן אין לך צורך לקבל אישורים מאחרים על הדרך הזו כי היא הדרך שלך, אתה תגלה שאתה יכול להגיע אל ההורים שלך ממקום הרבה יותר רגוע ומכבד. ואם תגיע כשאתה באמת רוצה לחזק את הקשר, זה כבר הרוב.

ובכל זאת – כמה נקודות:

1. כמו בכל מחלוקת, גם כאן המפתח לשמירה על הקשר היא להצליח להיכנס לנקודת המבט של הצד השני. לנסות להבין באמת מה עובר לו בראש. יכול להיות שההורים שלך באמת דואגים מהאחריות שאתה לוקח על החיים שלך ולא רק מנסים לקלקל לך?

2. לא מספיק רק להבין אותם. צריך גם להבין למה הם צודקים. לא במובן שאתה טועה, אלא במובן שהם באים בשם ערך מסויים, שהוא באמת חשוב, ואם תזהה אותו ותאמץ אותו, בלי לוותר על הערך שלך, אתה תגלה שהרווחת המון. אתה יכול ללמוד את "למלחמת הדעות והאמונות" של הרב קוק להרחבה, או את אחד הפירושים שנכתבו עליו. אני אתן דוגמה. נגיד שההורים שלך מרגישים שבאיזשהו מקום אתה לא רודף אחרי התורה אלה בורח אליה. וזה מטריד אותם, כי הם יודעים שבריחה היא לא דרך התמודדות טובה עם החיים, והיא בטח לא דרך טובה למפגש עם התורה. אם תקבל את שורש האמת שבתוך מה שהם אומרים תוכל להרוויח המון גם בקשר שלך עם התורה. וזה רק בזכות ההקשבה הפנימית לסברה של הצד השני.

3. אני לא יודע מה הערך המדוייק שחשוב להורים שלך בוויכוח הזה, אם זו העצמאות, לקיחת האחריות הכלכלית על עצמך, חיזוק היכולת לתרום לכלל על ידי למידת מקצוע, או ההתמודדות עם אתגרי החיים בלי לברוח מהם. או משהו אחר. אבל אני מנחש שמעבר למסך הפגיעות, אתה תוכל לזהות. אתה הרי גדלת שם. מאוד יכול להיות שהערכים שספגת בבית הם עצמם, באופן כזה או אחר, דחפו אותך להתמסר ללימוד תורה.

4. כשאתה בא להסביר את עצמך להורים, נסה לשקף להם מה לקחת באמת לעצמך מתוך מה שהם אמרו. אבל מעבר לזה, וחשוב יותר, תנסה להסביר להם את הבחירה שלך דרך עולם המושגים שלהם. אם לדוגמה חשוב להם תרומה לכלל, תסביר להם איך בראייה שלך לימוד תורה תורם לכלל. אם חשוב להם התקדמות בחיים, תסביר להם איך אתה מרגיש שהתורה מקדמת אותך, גם אם לא במישור הכלכלי.

5. אל תתווכח איתם על זה. אל תרצה להם או תטיף להם על זה. תשתף אותם. מהלב. באמת. מהמקום הכי כנה בנפש שלך. איך אתה רוצה שהם יבינו מה המשמעות של התורה בשבילך אם אף פעם לא נפתחת וסיפרת להם במילים שנחצבו עמוק מתוך הנפש שלך מה היא בשבילך?

6. יכול להיות שהם לא ישימו לב מייד שעברת מלהילחם איתם ללהכניס אותם אל תוך העולם האישי שלך. זה בסדר. זה הגיוני במריבה. תסביר להם. "אמא עזבי אותך מאידיאולוגיה, אני מספר לך איך אני מרגיש!"

7. כל החיים יימשכו הדעות של אנשים על מה שאתה עושה. ואם תחליט שהם משפיעות עליך ועל המצב רוח שלך ועל המוטיבציה שלך, אתה תחייה חיים מבחוץ ולא חיים מבפנים. מי שרוצה לחיות חיים אמיתיים, חיים מבפנים, אין לו ברירה אלא להחליט שהמצפן שלו בחיים לא מושפע ממה שאנשים אומרים. כי זה לא נגמר אף פעם. במובן הזה יש לך מזל. אם הורים שלך היו דוחפים אותך ללמוד, לעולם לא היית יודע מה עומד בשורש האהבה שלך לתורה. אם זו תורה מבפנים או תורה מבחוץ.

בנימה אישית, אני חייב לספר לך שגם אלי ההורים שלי באו בסוף שיעור ב' והסבירו שהם חושבים שאני צריך להמשיך כבר הלאה, ושהם יכבדו את ההחלטה שלי אבל בטח לא יממנו אותה. ואני מימנתי (את רוב) השנה השלישית שלי בישיבה. אני מבטיח לך, כשהתחלתי לממן את עצמי גיליתי שעד אז לא ידעתי מה זה ללמוד תורה באמת. אתה נמצא מול ההזדמנות הכי גדולה בחיים הרוחניים שלך. תשמח בה, קח אותה בשתי ידיים, ותודה להורים שלך עליה. ובאותו הזמן, נסה להבין את נקודת האמת שבתוך מה שהורים שלך אומרים. סביר שתגלה שזה משהו שאתה יכול באמת לקבל ולאמץ אל החיים שלך בלי לפגוע בלימוד שלך.

בהצלחה!

נתנאל