אני מרגיש צבוע מול ה': איך אפשר להתפלל אחרי חטא?

שלום לך.

תחושת הצביעות שאתה מתאר - מאוד מוכרת. ואיכשהו היא חזקה במיוחד בסוג מסוים של חטאים, או יותר נכון נפילות. יש נפילות שגורמות לנו תחושות של בושה, אשמה, אפילו חוסר אונים. ולכן חשוב לדעת שהשורש של הנפילות האלה הוא טוב. הוא טבעי ואנושי. נמצא בהמשך את הייעוד המתאים של היצרים האלה, ובינתיים הם לפעמים גורמים לנו לנפילה. בד"כ אנחנו לא "רוצים" ליפול. לא רוצים לחטוא. אנחנו רוצים לעשות טוב. ורוב הזמן זה גם מצליח. רק ממש לפעמים יש נפילה.

ביהדות אין תלות בין מצוות ועבירות. המצווה עומדת בפני עצמה, והנפילה בפני עצמה. הן לא אוטומטית מקזזות או מבטלות זו את זה. זה לא התפקיד שלנו לחשב חשבונות שמיים. מוטל עלינו לעשות 100% השתדלות, אבל זה לא אומר שנשיג 100% הצלחה. מה שלא הצלחנו - לא נורא. ממשיכים.

ולכן חשוב לא להפסיק לקום מהנפילות. כי נפילות זה אנושי. זה חלק מהעולם. המפתח הוא לא לתת להן לרסק לנו את מצב הרוח ואת האמון בעצמנו. אנחנו לא מודדים את עצמנו, ובטח לא ברמת היום או השעה או השבוע. זה לא החשבון שלנו לעשות. אנחנו לא רצים ספרינט אלא מרתון, והוא נמשך 120 שנה. לכל אורך המירוץ אנחנו מאמינים בכוחות שלנו, בעצמנו, ובמאמן שלנו - הטוב ביותר בעולם! גם כשנדמה לנו שאנחנו לא רצים מספיק מהר, אנחנו לא עוצרים. ממשיכים. ובדרך גם נהנים מהנוף, מהריצה, ומהחברים שרצים איתנו.

מוזמן להמשיך לדבר איתנו על כל נושא, גם בטלפון, בכוכבית 8298, ובווטסאפ של המוקד: 052-468-3927.

בהצלחה!

אוהד

חברים מקשיבים