שאלה
שלום,
חברה בעבודה סיפרה לי משהו וביקשה בלהט הסיפור שלא אספר. יצא לי להגיד לה את המילים "נשבעת לך שלא אספר" או "נשבעת לך" (לא זוכרת את הנוסח המדויק).
כוונתה הייתה שלא אספר למישהו בעבודה כך שלא תסתבך שסיפרה לי וכוונתי הייתה שלא תדאג - אני לא אסבך אותה.
אבל יצא לי לספר להורי וגם בדיעבד (בלי לסבך אותה ולקשור אותה לסיפור) גם להסביר בעבודה שאני יודעת שיש אפשרות כזאת (לא נימקתי מדוע, אבל ידעתי שהאפשרות הזאת קיימת בזכות החברה).
אני ממש מרגישה רע שיצאה לי מהפה המילים נשבעת לך, אבל רציתי לגרום לה להרגיש בטוחה, שלא תדאג ושלא אסבך אותה (וכך באמת קרה, לא סיבכתי אותה ואף אחד לא יודע/חושד שהמידע הזה עבר אליי ממנה).
אני לא יודעת אם לעשות התרת נדרים ואיך ניתן לחפר על כך שלא נזהרתי בלשוני ואמרתי את המילים נשבעת לך. אני בדרך כלל מאוד מקפידה לא לומר.
אודה לעזרתך.
תשובה
תהיי בריאה,
עוד לפני איסור השבועה, איסור חמור 'בין אדם למקום' עליך לבדוק כיצד עברת על נאמנותך לחברתך וסיפרת גם להוריך וגם בעבודה - על כך גם יום הכיפורים אינו מכפר.
בנוסף זה איסור חמור של אדם שאינו עומד בדיבורו ואם היית מגיעה לבית הדין היה מטיל עליך עונש חמור.
לגבי עוון איסור שבועה -
שבועה אינה נדר שניתן לעשות התרת נדרים.
גם אם היה זה בלשון נדר - אינני יודע אם היה נמצא פתח לנדר כזה.
חכמים הזהרו בדבריכם
דוד לוי
098987548