שאלה
שלום רב,
אני התחלתי לפני כמה חודשים ללמוד פסוקים בע"פ, אבל אני עדיין לא מבין את העניין הזה של אמירת הדברים הכתובים בע"פ. דהיינו, אי אפשר לזכור פסוקים אם אני לא משנן אותם בע"פ וברור שכל הפסוקים שיש בדרשות בין החכמים ובמדרשים(וכמובן בספרים הרבים לאורך ההיסטוריה שכתבו חכמי הדורות) זה בטח לא פסוקים שהם חיפשו, אלא פשוט ב'שלוף'. אם כן אז ברור שהם היו צריכים ללמוד את הפסוקים בע"פ כנראה ע"י טעמי המקרא(מגילה לב) שהרי אין התורה נקנית אלא בסימנים.
אז האם ישנה בעיה כלשהי בשינון עצמי בחדר עם טעמי מקרא?
שימוש במשפט עם פסוק או אמירת פסוק כהוכחה לדבריך?
סתם אמירת פסוק לחבר וכד'?
תשובה
בס"ד
שלום רב,
לא מוצא סיבה להתנגד שתלמד פסוקים בע"פ, אפשר גם עם הטעמים שלהם, אפשר גם לצטט אותם מתי שנראה לך מתאים.
אדרבא, זה משבח ומפאר את התורה ואת נותן התורה!
בהצלחה!