איך אפשר להתחבר ולהתרכז בתפילה גם כשלא רוצים להתפלל?

שלום הודיה היקרה!

קודם כל תודה על שאלתך, שאלה שהיא חשובה בכל גיל ובכל תקופה. העובדה שאת שואלת מעידה על כך כי את רוצה לדעת ולהבין ובעזרת ה' לגדול גם רוחנית.

אני רוצה ברשותך לפתוח בסיפור אמיתי: לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, סרן אחד במודיעין גילה שעומדת לפרוץ מלחמה (הוא הבין את זה דרך כל מיני עובדות שקיבל) והוא הזהיר והתחנן בפני מפקדיו על תגליותיו. אבל לצערנו, מפקדיו לא האמינו לו.

ולכן המידע לא עבר הלאה אל ראש הממשלה.

כי חייל בדרגת סרן לא יכול להתקשר לראש הממשלה. בצבא יש היררכיה צבאית נוקשה. ואין קשר בין הדרגים הגבוהים לדרגים הנמוכים.

איזה כאב לב. אם היינו יודעים על מלחמת יום כיפור, אולי היינו יכולים לשנות משהו מתוצאות המלחמה ולהציל אבדות.

בעצם, כל המקומות עובדים כך.

חוץ ממקום אחד: בעולם היהודי יש גישה מלאה אל העומד בראש הפרמידה: כל אדם יכול לפנות אל הקב"ה. בעצם, אנחנו נכנסים בלי רשות לקב"ה ומספרים לו על בקשתינו ועל רצונותינו.

לפני שאנחנו רוצים לברר למה בכלל צריך להתפלל ועל מה, אנו חייבים להעריך את הזכות הזו לדבר עם הקב"ה בכל זמן שאנו רוצים, להעריך שיש לנו גישה ישירה אליו.

הקב"ה מקשיב תמיד!

הודיה יקרה, את בגיל שעכשיו את מתחילה לבנות את הזהות שלך, לברר ולהעמיק שורשים. השאלות שיש לך בנוגע לתפילה הן הזדמנות נפלאה להגיע לגבהים חדשים. לשאול ולהבין ומתוך כך לגדול.

ולכן, כדאי להבין שאלות בסיסיות: למה בכלל להתפלל? מהי מטרת התפילה? בשביל אנחנו מתפללים יום-יום? נכתוב קצת-קצת בנושא.

התשובה הכללית היא, אנחנו מתפללים כדי להתקרב לקב"ה!

כתוב "מצות עשה להתפלל בכל יום, שנאמר: וַעֲבַדְתֶּם אֵת ה' אֱלֹקיכֶם (שמות כ"ג, כ"ה)" (משנה תורה, הרמב"ם).

ומהי העבודה הזו? תשובה: התפילה.

אנחנו מתפללים כי קודם כל- זו מצוות עשה. ואיך אנו עובדים את ה'? דרך התפילה (יש מחלוקת אם מצות תפילה מדרבנן/דאורייתא, אבל זהו כבר נושא לדיון בפני עצמו).

בשאלתך את מתארת קשיים הקיימים אצל כולנו: קושי להתרכז, מחשבות שצצות ומגיעות לפתע. חז"ל תיארו זאת היטב. הם אמרו: "איזו היא עבודה שבלב- זו תפילה".

התפילה היא עבודה. ועבודה- היא הרבה פעמים דבר קשה, לא תמיד הדברים קלים, באים בבת אחת. כך גם בתפילה- צריך לעבוד טוב טוב כדי להתפלל!

בתפילה צריך כוונה.

מהי כוונה? הרב מלמד בספרו "פניני הלכה" כותב, שקודם כל, להבין שאנחנו עומדים לפני מלך מלכים המלכים, אז קצת כבוד. ודבר שני, להתכוון למה שאנחנו אומרים.

לגביי מה שתיארת על מחשבות שמגיעות לפתע, במסכת ברכות כתוב:

"אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש.

חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים,

כדי שיכוונו את ליבם למקום".

באמת, אי אפשר כמו רובוט לבוא ולפתוח סידור ולהתחיל להתפלל. אנחנו בני אדם! המשנה עוזרת לנו איך להתחיל: היא מתארת חסידים שהגיעו לפני זמן התפילה, כדי להיכנס ל"אווירה", לנקות את הראש ממחשבות ולהתרכז.

אולי כדאי לנסות את הטיפ החשוב הזה. לפני התפילה, לנסות שתיים-שלוש דקות לחשוב על התפילה, מה חשוב לי, מה אני רוצה לבקש. ובעזרת ה', זה יעזור קצת-קצת להתחיל להיכנס לתפילה עצמה.

לפעמים זה לא יילך בקלות. אבל לאט-לאט, כמו שריר שאנחנו מאמנים אותו, אנחנו נתרגל ונוכל להתקדם. הרבה-הרבה תלוי בך, כי זאת עבודת ה' שלך, ולא של ההורים או של המורים. שלך! את אישיות בפני עצמך, ואת בונה את זהותך.

הייתי ממליצה לדבר עם ההורים ועם המורה ולהסביר להם שקשה לך כרגע להתפלל. קודם כל- לשתף. אני מאמינה שהם יעריכו את הכנות מצידך, ואולי גם יתנו לך טיפים וישתפו בתפילה שלהם.

אולי כדאי לבקש מהמורה לעשות פרוייקט קטן: כל יום, לפני התפילה- לשמוע שיר המדבר על התפילה. אפשר לארגן תורנויות שכל בת אחראית על כמה ימים בהם היא בוחרת שיר, או משהו כזה. לאחר ששומעים את השיר, המוזיקה יכולה לעזור לנו להמשיך לתפילה ולהתפלל כנדרש.

דבר נוסף על התפילה, הוא שחלקים גדולים בה מדברים על הודאה לקב"ה. פשוט, להגיד תודה. להגיד תודה לקב"ה על החיים שהוא נתן לנו, למשל בברכות השחר אנחנו מודים על הנשמה הטהורה שהשיב לנו בבוקר; על כך שיש לנו "כל צרכי" ועוד. תפילת שמונה עשרה מלאה בבקשות כלליות (ופרטיות) כגון רפואה שלמה, ב"עלינו לשבח" אנחנו מודים על כך שאנחנו מעם ישראל, עם הנצח, וכמובן ברכת "מודים אנחנו לך".

כתבת שאת לא מרגישה שום ערך בתפילה. המחשבה הזו אינה נכונה! דעי לך, שגם אם קשה לנו להתפלל ולכוון, ויש מחשבה שאולי עדיף כבר לא להתפלל, ההלכה אומרת שדווקא בגלל שהאדם נעמד לפני הקב"ה כדי להתפלל, זה כבר מראה את הרצון להיות קשור לקב"ה.

אז לא להתייאש.

גם אם לא התרכזנו כל התפילה, מה שקורה לנו לא מעט, יש קטעים מסויימים שמאוד חשוב להתמקד בהם, למשל קריאת שמע. לכן אני גם ממליצה לך לבחור כל יום או כל תקופה קטע מהתפילה, שבו את מתמקדת ומתרכזת. למשל ברכה מסוימת בשמונה עשרה. אפילו לנסות ללמוד על הברכה או הקטע שבחרת, כי היידע מוסיף המון ליכולת שלנו להתחבר לתפילה.

הודיה יקרה, כל מה שנכתב כאן- הוא חלק קטן-קטן מעולם התפילה. כולנו צריכים להשתדל ולהתכוון ולעבוד על התפילה- כל החיים.

אני ממליצה לך מאוד לקרוא ספרים או לשמוע שיעורים בנושא, למשל "פניני הלכה" של הרב אליעזר מלמד. כמו כן את יכולה לחפש כאן באתר, יש חומר בנושא תפילה שאפשר ללמוד ולקרוא וכך קצת להתקדם.

תודה גדולה על שאלתך!

ברכה והצלחה

שרון