למה חשוב להכיר טובה? ואיך עושים את זה?

שלום לך.

שאלות טובות וחשובות! נגעת באחת הסוגיות המרכזיות ביותר בחיים, לדעתי. אשרייך שאת מנסה לחפש תשובות לדברים שמעסיקים אותך, ולא מקבלת דברים כמובן מאליו. זה לא בעיה בכלל לנסות להבין דברים, גם אם לאנשים אחרים זה מובן מאליו, ולהפך: ניכר מהשאלה שלך שזה מכאיב לך ואת רוצה להיות בעמדה של הכרת הטוב ורק מנסה להבין למה ואיך, וזה מראה שאת בדרך הנכונה ובעז"ה תצליחי!

אחלק את השאלה שלך לשני חלקים:

למה להכיר טובה - מבחינה שכלית?

איך עושים את זה ברגש?

הסתכלות אחרת על המציאות

בתור התחלה, אני רוצה להציע שננסה להסתכל מנקודת מבט קצת שונה על הדברים. את שאלת: למה שאגיד תודה להקב"ה על זה שהוא הוציא אותנו ממצרים? הרי הוא גם הכניס אותנו לשם! לפני שנענה, בואי ננסה להסתכל על הדברים קצת אחרת: דמייני נקודה שחורה על קיר לבן גדול וחלק - במה העין מתמקדת? בנקודה השחורה. למרות שרוב הקיר לבן! הנטיה הטבעית שלנו היא להתמקד במה שלא טוב, בחוסר, בקושי, וככה לפספס קצת את הרוב - שהוא טוב.

אני חושבת שלפני שמתחילים לענות על כל השאלות, כדאי לנסות לסגל לעצמינו נקודת מבט קצת אחרת: כמה קשיים יש לי בחיים? וכמה טוב יש לי? ומה היחס ביניהם? ופתאום נגלה שבדרך כלל נמצא יותר טוב מרע.. מה זה אומר?

בסקר מסויים שעשו, שאלו אנשים: אם הייתם צריכים לחיות את כל החיים שלכם שוב - האם הייתם רוצים לחיות אותם שוב בדיוק כמו שהם היו? בהנחה שאי אפשר לשנות כלום. (מוזמנת לשאול גם את עצמך - מה היית עונה?) הרוב המוחלט של האנשים ענו שכן. כלומר, למרות הקשיים והבעיות, רוב האנשים אוהבים את החיים שלהם, שמחים בכל הטוב שיש להם, והיו מוכנים לחיות אותם מחדש. וזו נקודת מבט קצת אחרת על המציאות, שרואה את הטוב והיופי שיש כאן. מה את אומרת? האם רוב החיים הם טובים או קשים? האם זה זכות להיות כאן או קושי ודבר רע? שאלות למחשבה :)

(כאן את יכולה לראות עוד מחקר בנושא הזה: https://kids.frontiersin.org/he/articles/10.3389/frym.2017.00055-he)

ירידה לצורך עליה

לדעתי, רק אחרי שהתחלנו מנקודת מבט שונה על החיים שלנו, אפשר לענות על השאלות המרכזיות: למה להכיר טוב להקב"ה ולהורים - הם הביאו אותי למציאות מסויימת, ומן הראוי שהם ידאגו לי בה. ברמה הפשוטה, את צודקת. ראוי שכל הורה, וכל שכן הקב"ה, ידאג לילדיו ויעזור להם. אבל מה הרמה שהוא מחוייב? כמה טובות ודאגות ההורים עושים לנו ונותנים לנו גם מעבר לדברים שהם מחוייבים? מצד האמת, מספיק שהם יתנו לנו מזון ובגדים ועוד כמה דברים בסיסיים. אבל הם משקיעים בנו כל כך הרבה, נותנים לנו יחס ומחשבה איך יהיה לנו טוב יותר, ומזון - הרבה מעבר למים ולחם, ועוד הרבה דברים טובים.

ברובד עמוק יותר, אם אנחנו מאמינים שהחיים כאן הם מתנה ולא עול, אז יהיה לנו יותר ברור למה להודות. אמנם קשה לפעמים, וצריך לעמול על דברים וזה דורש מאינו מאמץ וכוחות, אבל אם נבין שכל המאמץ הזה הוא מגדל אותנו, מצמיח אותנו ואנחנו נהיה טובים יותר - אז נשמח בחיים האלה ובמי שהביא אותנו אליהם. הנשמה שלנו הייתה בעולמות עליונים והיה לה טוב, ופה פתאום היא יורדת וצריכה להסתדר בתוך גוף עם הקשיים של העולם הזה - למה? למה זה טוב? באים חז"ל ומלמדים אותנו שיש כאן 'ירידה לצורך עליה'. הנשמה ירדה לגוף, וזה אמנם נראית נפילה, אבל בסופו של דבר תצא מזה עליה גדולה, כי שם בשמים היא הייתה מנותקת מעולם חומרי. ואחרי כל ה'סיבוב' בעולם הזה - היא תהיה גדולה יותר, מאירה יותר, טהורה יותר.

גם הדברים שנראים כירידה - הכל זה לצורך עליה. יצא מזה דבר טוב. לא תמיד אנחנו יודעים למה ואיך, אבל אנחנו מאמינים שיצא מזה טוב. הקב"ה הוא טוב, וכל המטרה שלו ביצירת העולם הייתה כדי לעשות טוב איתנו. כשזאת נקודת המוצא, אז יותר קל להסתכל על הדברים אחרת. אין להקב"ה מטרה חס ושלום להרע לנו, הוא ברא את העולם הזה רק כדי לעשות טוב, ולכן גם הדברים שנראים קשים ומאתגרים - הם מהטוב של הקב"ה. לא תמיד אנחנו מבינים, ויש שאלות קשות, אבל האמונה הבסיסית היא שהקב"ה הוא טוב והא יצר עולם טוב (וצריך עוד להעמיק בנושא הזה, אם מעניין אותך שווה ללמוד על זה.. בספרי אמונה, שיעורי תורה ביוטיוב, או בספרים: "סוד הנקודה הטובה", "אהבת עולם אהבתיך" ועוד).

הכרת הטוב - להכיר את הטוב

רק אחרי שניסינו להבין שהעולם הזה הוא טוב, ורק אחרי שיש לנו אמון בטוב, אז אפשר לגשת לחיי היום יום ולחשוב: איך מגיעים לזה ברגש? הייתי מציעה לך לנסות לחשוב רגע, אפילו לעשות רשימה בכתב, של כל הדברים הטובים שיש לך בחיים. כולל הדברים הכי פשוטים ויומיומיים: האם אני בריאה, יש לי הורים, יש לי לחם לאכול, יש לי מיטה לישון עליה, ויש שמש בחוץ, ומישהו בשמים שדאג להוריד גשם במינון הנכון ועוד ועוד.. אם מתחילים זה לא נגמר.

ואני אגלה לך סוד: טוב זה מדבק. ככל שתנסי, אפילו קצת בכח לפעמים, להגיד תודה לשומר בבית ספר או לנהג האוטובוס, להגיד תודה להורים, להקב"ה, ואפילו לעצמי: תגלי שזה פשוט עושה טוב ומגדיל אצלך את הרצון להגיד עוד ועוד תודה. המיקוד בטוב עושה טוב בנפש, שם דגש על הטוב שיש באנשים - ובכולם קיים טוב בפנים, ויוצר מעגל של טוב. ככל שתכירי יותר את הטוב שיש לך בחיים אז את תצליחי לפתח מבט שרואה את הטוב, ואז התודה תגיע באמת, מכל הלב.

אז כמה הצעות פרקטיות, תבחרי מה שמתאים לך. המטרה היא בעיקר לאמן את השריר הזה שנקרא עין טובה, אז זה לא כל כך משנה איך בדיוק:

*לחשוב בסוף כל יום על 2 דברים טובים שהיו לי היום.

*לקבל על עצמי להגיד תודה לפחות פעם ביום, ולשים לב לזה: להורה, למורה, לחבר, לשכן, לנהג אוטובוס, לה', למישהו שלימד אותי משהו חדש. כל יום למישהו אחר.

*להגיד תודה לעצמי! על מי שאני, על הצלחות קטנות, על דבר טוב שעשיתי היום.

הכרת הטוב זה אחד הדברים שהכי עושים טוב בנפש. זאת מיומנות שמשנה את כל המבט. אדם שרואה את הטוב שיש במציאות, ויודע להגיד תודה גם על הדברים שנראים מובנים מאליהם - עושה קודם כל טובה עם עצמו, כי העין הטובה הזאת משנה אצלו את הנפש. הוא נהיה פחות מרר, פחות מתלונן, יותר שמח. וזה לא זיוף, כי בפנים האנשים הם טובים, יש להם נשמה אלוקית, והקב"ה ברא עולם טוב, ולכן אדם שרואה את הטוב - רואה הכי עמוק והכי אמיתי.

מאחלת לך מכל הלב שתשמחי בטוב שבקב"ה נתן לך, ושתצליחי לראות את הדברים הטובים שיש לך בחיים. אין ספק שזו עבודה של כולנו, וזאת עבודה של חיים שלמים, אבל היא ושה כל כך הרבה טוב ושמחה בנפש.

מקווה שעזרתי, תמיד מוזמנת להמשיך ולשאול!

בהצלחה רבה והרבה טוב ושמחה :)

הודיה.