שאלה
שרציתי לשאול רבנית אך לא ידעתי למי לפנות
אך אשאל אותך
שלום רב
אני בת 31
כותבת שירים"כבדים" וגם שמחים וגם על אמונה ואופטימיות ועוד.
בגיל 25 כתבתי שיר שבעצם הייתה נבואה למשהו אובדני שעשיתי בגיל 30
לשמחתי הצילו אותי רופאה בשם דוקטור גרין בבית חולים בלינסון
אך רציתי לדעת
מה קורה למי שניצל פה באדמה
האם אלוהים מעניש אותו פה בארץ על מה שעשה
או שעלי להיות רגועה
או שהוא מקבל הזדמנות שנייה כמו תיקון
ולמה נשמתי הובילה אותי מעשה הטיפשי הזה
יש לי שיר שמדבר על אמונה
ועל תובנות החיים.
וכל יום אני נזכרת במה שטיפשי שעשיתי
כל יום אני נזכרת וזה כמו צלקת חדשה שנוצרה לי
וגם תובנות מזה רבות לי יש
וגם ממה שהבנתי הבעיות לא נפתרו התמוגגו זה נשאר אותו מצב
אני מרגישה שקבלתי הזדמנות שנייה לחיים
כמה כאב גרמתי לעצמי ,לנפשי,להורי
כמה שחור עשיתי להם בעיננים
כל הזמן אני נזכרת בעצמי כתינוקת ששוכנת באדמה
ושם בטח היו מענישים אותי בכף הקלע ועוד
אני מבולבלת
גם שאלה שרציתי לשאול רבנית אך אשאל אותך
וגם יש לי כל הזמן תמחשבה למה עשיתי את זה למה לא ביקשתי עזרה למה החלטתי לשאת את הכאב בבטן
למה ??
בהתנהגתי באוטומט רציתי לגמור עם זה וזהו אך זה מעשה של חולשה לא של חוזקה
אני יודעת שכותבת תמכתב באי סדר
גם רציתי לדעת באוות עת שעשיתי מה שעשיתי היו עלי 2 תליונים
אחד מגן דוד ואחד מזל קשת
ושזה קרה 2 התנתקו ממני וקיבלו צבע אדום
אני מאמינה שיש לי השחה אלוהית
בכל אופן שחררתי את התליונים לחופשי לא טוב לאגור כאלה אנרגיות
מה דעתך על כל זה
תודה ויום קסום
תשובה
בס"ד
שלום רב,
היהדות מלמדת אותנו שלתודעת העונש צריך להיות תפקיד מרתיע בלבד.
מחשבות על עונש צריכות למנוע אותנו מלעשות מעשה רע.
המחשבות והרגשות שמלוות אותך כיום על הנסיון האבדני: מה שזה השאיר לך ומה שזה עולל למשפחתך וכו' כל אלו צריכים להיות הכוח שימנע מכאן ולהבא כל נסיון כזה. רק לשם כך התורה וחז"ל מדברים על עונש - רק כדי להרתיע.
כדי למנוע מהמחשבות על עונש להפוך ולהיות רגשי אשם ועוד מטענים שליליים ("ושם בטח היו מענישים אותי בכף הקלע ועוד") קבלנו מתנה נפלאה שנקראת 'תשובה'.
אני לא צריך לומר לך לעשות תשובה על מה שהיה מפני שאת מקרינה באופן ברור ביותר את החרטה שלך על מה שעשית ואת ההסכמה המלאה שלך שלא לשוב לכך.
לכן את צריכה להשתחרר מכל מועקות העבר. על בעל תשובה אומרים שהוא כאדם חדש - כל מה שעשית נשאר מאחורייך ויכול ללוות אותך כיום רק במימדים החיוביים - לקחים ומסקנות בונות שיש לך. חלק מהשאלות שלך - לא צריכות להתפס כשאלות אלא כלקחים. לדוגמה את שואלת 'למה לא בקשתי עזרה' התשובה היא: מעתה אדע שעלי לבקש עזרה... התיקון הוא בהחלטה שלא לחזור על טעויות אלא ללמוד איך לעשות נכון.
מי שעושה תשובה מאהבה זדונות הופכים לזכויות - לא רק שלא ידונו אותך על כך, אדרבא כוחות החיים והאופטימיות שאת מגלה כיום לאחר כל מה שעבר עליך, הם זכויות שילוו אותך באור גדול בבוא היום.