תרומת איברים ממת

בס"ד
אין בעיה לתרום אברים להצלת חיים, אבל מי שתורם את אבריו מחיים לא יכול להיות בטוח שזה לא ישמש למחקר וכד' וישתמשו בזה בדרך הראויה.
ודאי שמעת מה קרה במכון המחקר המפורסם ביותר במדינה באבו כביר שהניחו גופות וחלקי גופות במחסנים ללא קבורה וללא צורך כלשהוא רק מתוך זלזול.
אני לא מדבר על מסחר בחלקי גופות כי זה ממש פלילי אבל גם דברים כאלו קרו ולכן אני לא מציע לאף אחד לחתום על צק פתוח בענין גופו בלי לדעת בידי מי הוא יפול.

אני רוצה לצרף לך תשובה שכתבתי למישהו אחר בענין תרומת אברים ויש בה תשובות לשאלות בענין השתלת אברים שהא הענין ששאלת:

גוסס הרי הוא כחי ואסור להרוג אותו אפילו אם חושבים להציל מישהו אחר, כי מי אנחנו שנשים את עצמנו כאלוקים לומר שחיים של מישהו אחד יותר חשובים מחיי מישהו אחר?
ואפילו זה שרוצים להרגו – לקחת ממנו אברים - שוכב במיטה ורוצה למות והמושתל הוא רץ והולך ורוצה לחיות, איננו רשאים לקחת חיים מאחד לשני.
ובמיוחד שהרבה מאוד מהמושתלים אינם חיים הרבה זמם אחרי ההשתלה!!
אם היו לוקחים אברים רק מאנשים שמתו – אין בכך בעיה אבל היום יש פסיקה של בית משפט שאומרת שמותר להפסיק חיים של חולה כי קשה לו לחיות על אחת כמה וכמה שיש כאלה שיתירו להפסיק חיים כדי להציל מישהו אחר. לכן הרבנות לא מאשרת תרומת אברים אלא רק כשברור לחלוטין שהתורם נפטר ואין לו סיכוי לחזור לחיים.
מקובל על הרופאים והרבנים שהפסקת פעילות גזע המוח נקראת מוות. אם היה אימון בין הרופאים לרבנים היה יותר קל להביא תורמים לאברים. היום שאין אמון – הרבה אנשים מפחדים לתרום.