תפילת תרומות ומעשרות

בס"ד

שלום

"תרומות ומעשרות" הם סדר שנקבע על ידי התורה בזמן שבית המקדש היה קיים ובני ישראל ישבו על אדמתם. ההסדר היה מורכב מאוד ובעיקרו הוא היה בנוי על כך:
כל בני ישראל קיבלו נחלה בארץ ישראל, ושבט לוי לא קיבל קרקע אלא למגורים בלבד.
תפקידו היה לעבוד ולהפעיל את בית המקדש ובעיקר לעבור ממקום למקום ללמד תורה את בני ישראל. תמורת משימתם הם קיבלו עשרה אחוז מכל היבול של כל יהודי בארץ ישראל.
הלווים שגם שירתו בבית מקדש וגם עסקו במקצועות קודש קיבלו גם הם עשרה אחוז מהיבול לסירוגין, בשנים מסוימות, קבועות מראש, קיבלו הלווים ובאחרות קיבלו הכהנים.
מלבד כל זאת היתה שנת שמיטה שבה כל היבול היה הפקר לעניים ולכל הנצרכים וגם לחיית השדה. גם בעל הבית עצמו היה כמובן בכללם.

היום אין בית מקדש ואין כל ישראל יושבים על אדמתם ואפילו לא רוב, ולכן אין "תרומות ומעשרות" נוהגות מדין תורה. אך כיון שאנו יודעים שיום אחד זה יחזור, אנו משמרים את ההלכה הזאת כדי לזכור שאנו במצב לא נורמאלי. וכשזה יחזור - נדע בדיוק איפה אנחנו.

נוסח הפרשת תרומות ומעשרות
א.
לוקח יותר מ"אחד ממאה" בידו, ואומר:
אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּיָדִי יִשָּׁאֵר טֶּבֶל.
ב.
הַמְעַט יוֹתֵר מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּיָדִי בִּצְפוֹן הַפּרִי יהֵא תּרוּמָה גּדוֹלָה עַל הַכֹּל.
אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּיָדִי ועוֹד תִּשְׁעָה חֲלָקִים כּמוֹתוֹ בִּצְפוֹן הַפֵּירוֹת הֵם מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן.
אוֹתוֹ אֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּיָדִי שֶׁעֲשִׂיתִיו מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן, יהֵא תּרוּמַת מַעֲשֵׂר.
ג.
בפירות של השנים א. ב. ד. ה. של השמיטה, יאמר:
עֲשָׂרָה חֲלָקִים בּצַד דָּרוֹם שֶׁל הַפֵּירוֹת הֵם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי *. הֵם וחֻמְשֵׁיהֶם מחֻלָּלִים עַל פּרוּטָה שֶׁבַּמַּטְבֵּעַ שֶׁיִחַדְתִּי לָזֶה.
ד.
בפירות של השנים ג. ו. של השמיטה, יאמר:
עֲשָׂרָה חֲלָקִים בּצַד דָּרוֹם שֶׁל הַפֵּירוֹת הֵם מַעֲשֵׂר עָנִי.
ה.
אם מסופק מתי גדלו או חנטו הפירות, יאמר כאמור בסעיף ג, ויוסיף בסוף:
אִם צָרִיךְ מַעֲשֵׂר עָנִי, הֲרֵי מַעֲשֵׂר עָנִי בִּדְרוֹם הַפֵּירוֹת.


אם מפריש תרומות ומעשרות מטבל ודאי, לפני ההפרשה יברך:
בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בּמִצְוֹתָיו וצִוָּנוּ להַפְרִישׁ תּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת.