תפילה

בס"ד
שלום רב,

יואב בן צוריה, שר צבא ישראל, שעה שצבאו הוקף משני צידיו והמצב היה קשה ביותר, נקט את לשון התפילה הראויה לכל מאמין מזרע אברהם (שמו"ב פרק י) :
(ט) וירא יואב כי היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור ויבחר מכל בחורי בישראל ישראל ויערך לקראת ארם:
(י) ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערך לקראת בני עמון:
(יא) ויאמר אם תחזק ארם ממני והיתה לי לישועה ואם בני עמון יחזקו ממך והלכתי להושיע לך:
(יב) חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלהינו וד' יעשה הטוב בעיניו:

התפילה היא מרכיב אחד בהשתדלות הכללית שאנו עושים:
בתוך המאמצים שאנחנו פועלים כדי לשפר את מצבנו. יש דרכי פעולה מעשיות (החולה ילך לרופא, האביון יחפש עבודה...) ויש דרכי פעולה אמוניות ('ותפילה ותשובה וצדקה מעבירים את רוע הגזרה').
ולמרות כל ההשתדלויות, מעולם לא הבטיחו לנו שד' יעשה הטוב בעיננו - אנחנו, בני אברהם, מאמינים בני מאמינים. כמו שאברהם מסר את בנו לעקדה במצות ד' כך ישראל מוסרים עצמם לקבל באהבה את רצון ד' - בין אם הוא מובן ובין אם לא. בין אם הוא נעים ונוח ובין אם הוא קשה ומפרך.
את ההתבטלות הנשגבת הזאת בפני רצון ד' בטא יואב בארבע מילים: ד' יעשה הטוב בעיניו.

באשר לתועלת של התפילה שלך - ככל שהיא היתה כנה יותר,עמוקה יותר וסוערת יותר - כך היא מועילה יותר:
קודם כל היא מועילה לשבור את הלב האטום, ולחוש קרבה עצומה לאבינו שבשמים.
מלבד זאת - כל תפילה מביאה ברכה לעולם, כנראה התפילות שלך הביאו ברכה שהועילה לאחרים. כבר למדנו שעקר התפילה היא תפילת הציבור, זו שבאה מתוך כלל הציבור ופועלת לטובת כלל הציבור.