שאלה
בס"ד
שלום לכבוד הרב!
ברצוני לשאול כמה שאלות:
1)רציתי לדעת האם חובה לומר את הקורבנות ופרשת העקדה וכל מה שיש לפני פסוקי דזמרה בשחרית? (אני ספרדי אם זה משנה משהו)
2)אני לומד את המשנה ברורה וראיתי שם בסימן קנ"ו את המשפט "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" וגם כתוב בביאור הלכה שרק יחידים יכולים להגיע למעלה כזו שהם לא יגררו לעוון ולבטלה ואני מבין מזה שמה שעושים האברכים שלומדים כל חייהם תורה בלי לעבוד זה לא בסדר ורציתי לשאול האם הבנתי נכון את העניין.
תודה רבה מראש לכבוד הרב וסליחה על האריכות השואל.
תשובה
ב"ה
שלום.
1)רצוי.ואם אתה לא מספיק אז תשלים אחרי התפילה.
והטוב ביותר זה להתפלל כסדר .
ואמשול לך משל על סדר התפילה.
כשאתה רוצה להתלבש אז יש לך סדר :
יש גופיה ,
ואח"כ אתה שם עליה ציצית,
ואח"כ אתה לובש חולצה
ואח"כ אתה לובש סוודר,
ואח"כ אתה לובש מעיל.
כך היא התפילה הקורבנות הם הראשונים זה הלבוש הראשוני של התפילה ואח"כ על זה יש פסוקי דזימרה ואח"כ על זה יש ברכות ק"ש ועל זה יש ק"ש ואח"כ על זה יש תפילת עמידה ואח"כ על זה יש חזרה וקדושה וברכת הכהנים וכ"ו.
ומי שמהפך הסדר דומה למי שלובש את הגופיה על המעיל .
ולכן הטוב ביותר זה להתפלל כסדר ובזמן הרצוי דהיינו תפילה עם הנץ החמה .
2)ראה את דברי השו"ע אורח חיים סימן קנו סעיף א :
אח"כ ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, כי העוני יעבירנו ע"ד קונו*[ ומ"מ לא יעשה מלאכתו עיקר, אלא עראי, ותורתו קבע, וזה וזה יתקיים בידו*] וישא ויתן באמונה* ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלה, שבכ"מ שהזכרת השם מצויה, מיתה מצויה* ":
כלומר עבודת השם היא העיקר והמלאכה היא ארעית. ואם אין קמח אין תורה ואם אין תורה אין קמח . ואם יש מציאות שהאדם יכול לקבל מתנה כספית או מלגה קבועה ויש לו את הפנאי ללמוד תורה אז בודאי שתורתו קבע אבל הוא לא פטור ממלאכה כל שהיא למען הציבור ועל שלושה דברים העולם עומד .
בברכה,