שאלה
אני בשלבי חזרה בתשובה. מכיוון שאני לא מתמצא ממש בתפילה, אני חושב שכרגע עדיף שאתפלל בבית ולא בציבור. אני לא בטוח שאהיה מסוגל לעקוב אחרי "מומחים" ממני ואז התפילה בעצם לא תהיה כפי שצריכה להיות.
מה לעשות?
תשובה
ב"ה
אריק,
ברכת ה' עליך!
ראשית, ברצוני לחזק אותך בתהליך המשמעותי אותו אתה עובר. אין לי ספק שאינך מודע לקשיים שמלווים את התהליך. בה בעת, אין לי ספק שהעוצמות האשיות הן הדלק, הן האנרגיה של כל התהליך. לכל הקשיים הללו אין משקל ביחס לסיפוק הרוחני העצום המתלווה למי שמצליח למצא את אושרו הרוחני ואת שלוותו הפנימית.
אף שברמה האישית אני מרגיש שהתהליך, שהמבנה המדורג מאוד משמעותי בבנין האמונה, אני מבקש להדגיש שיש למצוא את האיזון בין אותה הדרגתיות לבין מצב בו צריך להריע ולקפוץ אל תוך המהלך, מבלי לחשוש.
יתכן, והתהליך מחייב תפילה אישית ולאחריה הצטרפות לבית הכנסת. אבל, השאלה היא אם אין בכך "פספוס" של כל משמעות התפילה. בעיקר לאור העובדה שלתפילה ב צ י ב ו ר משמעות אדירה. אנו מתנגדים לעבודת ה' פרטית כשהיא מנותקת מהבנה מעמיקה של הכלל, של הציבור. פסגת השאיפה הרוחנית - היכולת לומר קדושה, תלויה בציבור. זה גם בשל העובדה ששאיפתנו היא לתקן ע ו ל ם ולא להסתפק בתיקון היחיד.
לכן, חווית התפילה האישית אינה חוויה שלמה של תפילה. תפילת הציבור על גווניו וסגנונותיו.
אני משוכנע שאתה מבין את עומק ההבחנה שבין תפיסות מודרניות המציבות את היחיד במרכז לבין תפיסה זו.
זכור לי, שסמוך לחתונתי ניגש אלי בחור שזה מקרוב שב בתשובה וזכה להקים בית מאמין. הוא אמר לי שה"הלם" הגדול שלו היה שבע ברכות. בעולם שממנו בא, מקובל שאחרי חתונה יוצאים ל"ירח דבש" ומתנתקים מהעולם ואילו כאן, כל ערב במשך ימי השבע ברכות הוא פוגש "עם רב" שבא לחלוק עימו את השמחה הפרטית שלו. אז, בשבע הברכות הוא הבין מהי תורת הכלל שבאה לידי ביטוי ביהדות שלנו.
לכן, השתדל להתפלל בבית כנסת, אף שאתה יכול להתפלל בקצב שלך, בצורה המתאימה למצבך הרוחני העכשווי. כך תוכל לשלב בין הצורך האישי בהתרכזות ולימוד לבין ההתחברות אל אוירת התפילה ואל עומק משמעות התפילה בציבור.
ב"הצלחה!
שי