שאל את הרב

תפילה בלחץ זמן

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 02/06/02 16:52 כב בסיון התשסב

שאלה

שלום כבוד הרב!

ישר כח על כל פעילותכם

יש לי מס' שאלות:

1. אני לומדת ולפעמים אני לא מספיקה להתפלל את כל התפילה ברציפות בבוקר לפני הלימודים ואז אני משלימה אותה בהפסקות וכל התפילה נהרסת. או שאני מתפללת בלי הרבה ריכוז וכוונה כיוון שאני צריכה ללכת לשיעור אז מה עושים?

2. ישנם קטעים שאני קוראת כל יום אחר התפילה לדוגמא י"ג עיקרי האמונה וכמה פרקי תהילים אני קיבלתי על עצמי לא לאכול עד אחרי שאומר קטעים אלו ועכשיו זה מאד מפריע לי ואז אני קוראת אותם מתוך עצבנות וכעס העיקר לאמר אותם כיוון שאני ממהרת לעיסוקי. האם כדאי לאפסיק לאמר אותם והאם בכלל זהו נדר ואצטרך לעשות התרת נדרים ?

3. לגבי השאלה השניה מתי דבר מסוים נקרא נדר ?מתי מותר להתיר נדר? וכיצד ?

בתודה מראש ושוב ישר כח על הכל

תשובה

בס"ד

עיקר התפילה היא בכוונה ובמיוחד תפילה של נשים שפטורות ממצות עשה שקשורות בזמן.

חכמינו אמרו על תפילות שאינם חיוב "טוב מעט בכוונה מהרבות שלא בכוונה".

על תפילות חיוב - צריך הכל ובכוונה.

לכן את צריכה להשתדל לומר את הכל בכוונה. ואם אין לך יכולת בבוקר שהזמן קצר. אימרי את התפילה המקוצרת. ומהי?

יש "תפילת הביננו"
ויש "תפילה קצרה"
ויש "תפילה מקוצרת".

תפילה מקוצרת
מי שזמנו דחוק, ואם יתחיל תפילה כסדרה לא יספיק להתפלל , יאמר תחילה: ברכות השחר עם ברכות התורה ואחר כך יאמר: "לפיכך, אנחנו חייבים )בלי תיבת "לפיכך"(ופסוק "שמע ישראל", ו"בשכמל"ו". ואח"כ יאמר; "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתמחול וכו'". "פרשת התמיד". "פרשת הקטורת", ו"הברייתא של הקטורת". ויסיים; "רבי נתן הבבלי...", ואח"כ יאמר; "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיהיה שיח שפתותינו זה חשוב". עד פסוק "ושחט אותו וכו'". ואח"כ יאמר; "הודו לה'". עד "ובנביאי אל תרעו". ואח"כ פסוק "אל נקמות ה' אל נקמות הופיע". "ה' צבאות עמנו וכו'". "ה' צבאות אשרי אדם וכו'". "ה' הושיעה וכו'". ואח"כ יאמר; "ה' מלך וכו'". "למנצח וכו'". "ברוך שאמר וכו'". "מזמור לתודה וכו'". "יהי כבוד וכו'". ו"אשרי יושבי ביתך וכו'". עד "ואנחנו נברך יה וכו'". אח"כ "הללויה הללו אל בקדשו וכו'". "ויברך דוד". עד "כמו אבן במים עזים". ואח"כ "ה' ימלוך לעולם ועד" - שבסוף שירת הים - ב' פעמים. עד סוף ברכת "ישתבח". ויתחיל "ברכת יוצר אור", ומכאן לא ידלג כלל.

אחר התפילה טוב להשלים כל מה שדילג, ופסוקי "הודו לה' קראו בשמו", אעפ"י שכבר אמר את התחלתם, עתה יחזור לאומרם. אמנם לא יאמר "ברוך שאמר" ו"ישתבח", כאשר אומר את המזמורים שדילג. ובזה יעלה בידו סדר תיקון תפילת השחר על פי הסוד כהוגן )רב פעלים ח"ב חאו"ח סימן ד(.

אם אין לו זמן לומר כנ"ל יאמר "ברוך שאמר" עד "מהולל בתשבחות", אחר כך "אשרי יושבי ביתך" "הללו את ה' מן השמים", "הללו אל בקדשו" ו"ישתבח".

אם אין שהות גם לזה ידלג גם "הללו אל בקדשו". ואחר התפילה ישלים כדלעיל את כל פסוקי דזמרא וגם את המזמורים שכבר אמרם חוץ מ"ברוך שאמר" ו"ישתבח".

תפילת "הביננו"
בשעת הדחק, כגון שהוא בדרך ומפחד שיפסיקוהו בתפילת העמידה, יתפלל תפילה קצרה: יתחיל "אד' שפתי תפתח" ויאמר אבות, גבורות וקדושת השם, ובמקום האמצעיות ברכה אחת "הביננו":
הֲבִינֵנוּ ה’ אֱלֹהֵינוּ לָדַעַת דּרָכֶיךָ, וּמוֹל אֶת לבָבֵנוּ ליִרְאָתֶךָ, ותִסְלַח לָנוּ לִהְיוֹת גּאוּלִים, ורַחֲקֵנוּ מִמַּכְאוֹב, ודַשְׁנֵנוּ בִּנְאוֹת אַרְצֶךָ, וּנְפוּצוֹתֵינוּ מֵאַרְבַּע תּקַבֵּץ, והַתּוֹעִים עַל דַּעְתּךָ יִשָּׁפֵטוּ, ועַל הָרְשָׁעִים תָּנִיף יָדֶךָ, ויִשְׂמחוּ צַדִּיקִים בּבִנְיַן עִירֶךָ וּבְתִקּוּן הֵיכָלֶךָ, וּבִצְמִיחַת קֶרֶן לדָוִד עַבְדֶּךָ וּבַעֲרִיכַת נֵר לבֶן יִשַּׁי משִׁיחֶךָ. טֶרֶם נִקְרָא אַתָּה תַעֲנֶה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תּפִלָּה.
ויסיים בשלש ברכות אחרונות, עבודה, מודים ושים שלום.

אין מתפללים תפילה קצרה זו, לא במוצאי שבת ובמוצאי יום טוב, מפני "הבדלה" שבחונן הדעת ולא בימות הגשמים, מפני שצריך לשאול גשמים בברכת השנים.
אם אחר כך עברה שעת הדחק, אינו חוזר להתפלל תפילה שלמה )שו"ע קי א(.

תפילה קצרה
בעת סכנה, כגון חייל בחזית וכדומה, מתפלל תפילה קצרה זו:
צרְכֵי עַמּךָ יִשְׂרָאֵל מרֻבִּים ודַעְתָּם קצָרָה. יהִי רָצוֹן מִלּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתֵּן לכָל אֶחָד ואֶחָד כּדֵי פַרְנָסָתוֹ וּלְכל גּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ, והַטּוֹב בּעֵינֶךָ עֲשֵׂה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵע תּפִלָּה.

אם אחר כך עברה שעת הסכנה, ולא עבר זמן תפילה חוזר להתפלל תפילה שלמה )שו"ע קי ג(.


את רואה שלפי לחץ הזמן מתפללים תפילה קצרה יותר או קצרה פחות.
את רואה כמו כן מתי צריך לחזור אחר כך להשלים ומתי לא צריך.
רק בתפילה קצרה חייב להשלים אם יכול. בשאר המקרים רצוי.
וכשזה רצוי ולא חובה. אם אין לך כוונה - אל תעשי זאת.

לגבי התוספות שקבלת על עצמך - עשי התרת נדרים ואעפ"כ השתדלי לעמוד בנדרך.
ואם אינך יכולה - אינך חייבת.

כתבות נוספות