שאלה
שלום רב לכבוד תורתם ומעלתם ,
ידוע שחזרת שליח הציבור ביום כיפור ,למשל, ארוכה מהרגיל , ובמיוחד בתפילת מוסף - החזרה כוללת גם את סדר העבודה ,וידויים מיוחדים ליום הקדוש וכו'( להוציא את הסליחות שלאחר החזרה ).
ברצוני לשאול :
א)האם השליח ציבור ( לא שני הסומכים ) יכול לעקור רגליו כבשאר ימי השנה - למרות חוסר ההרגל שגורם להם אולי לטעות בעניין ?
ב) בעיקר בעדות הספרדים , יש קטע אחד או שניים (למשל, הפיוט עם הפזמון "מי קל כמוך" שנמצא עדיין בתוך החזרה ) שהקהל מזמר בקול רם - ולעניות דעתי כל החזרה כבשאר ימי השנה חייבת ( לכתחילה ) להיות מושמעת ע"י השליח ציבור - דרך אגב גם פה נראו שליחי ציבור שמניעים רגליהם ולא עומדים .
אוכל להעיר : אף שבניגוד לימות השנה , הספרדים נוהגים שהקהל אומר בקול רם בחזרה את הפסוקים הנוספים בעשי"ת : " זוכרנו" במגן אברהם,מי כמוך אב הרחמן וכו' " - השליח ציבור בוודאי חוזר ואמר זאת לבדו וידועה גם ההלכה ( וראיתי ב"ילקוט יוסף " שלא טוב מה שעושים חלק מהשליחי ציבור שקוראים "מודים" בלחש בשעה שהקהל עונה "מודים דרבנן" .
ג) האם זה נכון לחלק בין אנשים שונים את "סדר העבודה" שזהו חלק בלתי נפרד מהחזרה , ואני לא מתייחס לפיוטים "אשרי העין וכו'" שהם בפירוש , עפ"י הסידורים וההלכה , יכולים להיאמר ע"י ה"סומכים" שבאותה תפילה . בוודאי לא היה מתקבל על הדעת שבתפילה אחרת בשנה לא היו מחלקים את הברכות בין השליח ציבור לאנשים אחרים.
בתודה מראש ובברכת התורה , לשנה טובה ניכתב וניחתם.
תשובה
ניר שלום,
להלן מספר הלכות מספרו של מרן הראש"ל הרב מרדכי אליהו שליט"א,ספר הלכות חגים הנוגעות לשאלתך.
יש להעמיד שני סומכים לשליח ציבור שיעמדו מימינו ומשמאלו בעת הסליחות ויש שמעמידים גם בתפילות, וכן מצינו כשמשה רבינו ע"ה התפלל לפני ה' סמכו ידיו אהרן וחור, ככתוב "ואהרן וחור תמכו בידיו, מזה אחד ומזה אחד" \ב"י תריט ס"ק ד. שו"ע שם סע' ד בשם פרקי דרבי אליעזר פרק מד\. ולכל הפחות יש להעמיד סומך אחד כדי שיאמר את הפיוטים שבאמצע תפילת העמידה שאסור לשליח הציבור להפסיק בהם \כה"ח שם ס"ק מג ועיין במשנ"ב ס"ק יז היכן מעמידים "סומך" בתפילה\.
כט. כשהש"ץ חוזר על התפילה בקול רם, על הקהל להאזין היטב ולכווין לברכותיו, ולענות "ברוך הואוברוך שמו" ו"אמן" אחר הברכות, ומותר לקהל לומר את החזרה בלחש ובקול דממה דקה ביחד עם החזן ויזהר שלא להגביה קולו יותר מהש"ץ. וצריכים להזהר שלא להזכיראת שם ה' שבנוסח הברכות (עיין כה"ח תקפב ס"ק נט).
בחזרת השליח ציבור יאמר "הסומך" פיוטים לפני קדושה ולפני סדר העבודה, אך השליח ציבור לא יפסיק בתפילתו. לפני חזרת הש"ץ יש נוהגים לומר את הפיוט "ה' שמעתי שמעך יראתי", והמדקדקים מקפידים לא להפסיק בין תפילת לחש לחזרה, ויש נוהגים לדלגו ולהתחיל מ"אוחילה לאל". ואת הפיוטים האלו יאמר "הסומך" ולא החזן, ויש מנהגים אחרים ובפרט בקהילות אשכנז ועל כן כל אחד ינהג כמנהגו.
יש נוהגים שהש"ץ אומר קטע והציבור ממשיך איתו את סוף הקטע, לדוגמא הש"ץ אומר "אתה כוננת" עד "פעלת" והציבור מסיים איתו "ובריות בו יצרת". ויש מקפידים שהש"ץ יאמר את הכל, וכל מקום ימשיכו כמנהגם.
אם עדיין יש לך שאלות בנושא,אשמח להשיבך.
בברכה וכל טוב,
שמואל זעפרני