תיקון סופרים

בס"ד
תיקון סופרים


אני מצטט לך את ספר מנחת שי על זכריה פרק ב פסוק יב
על הפסוק "נוגע בבבת עינו" שם הוא מסביר את הנושא הזה של תיקון סופרים וגם מביא מקורות לענין.

------

"זהו אחד מן י"ח מלין תקון סופרים ומקצתם הובאו במכילתא בפיסקא "וברוב גאונך" ובספרי פ' בהעלותך בפיסקא "ויהי בנסע הארן" וכולהו מייתי להו במדרש ילמדנו פ' בשלח ומסורת ריש סדר במדבר ותילים סי' ק"ו ואלו הן:
בבת עינו (כאן)
ואמרתם הנה ממלאה והפחתם אותו (מלאכי א')
כי מקללים להם בניו (שמואל א' ג')
ואהיה עלי למשא (איוב ז')
קדושי לא נמות (חבקוק א)
המיר כבודו בלא יועיל (ירמי' ב')
וימירו את כבודם בתבנית שור (תילים ק"ו)
כבודם בקלון אמיר (הושע ד')
וירשיעו את איוב (איוב ל"ב)
ואברהם עודנו עומד על ה' (פ' וירא)
ואל אראה ברעתי (פ' בהעלתך)
אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו (שם)
איש לאהליו ישראל (ש"ב ך')
גבי שבע בן בכרי לאהליך ישראל (מ"א י"ב)
איש לאהליך ישראל (ד"ה ב י"א)

כן נראה להגיה וכמו שמצאתי במסרה כתב יד דאי לאו הכי בציר מינייהו תרתי.

ותשוח עלי נפשי (איכה ג')
אולי יראה ה' בעיני (ש"ב ט"ז)
והנה שולחים את הזמורה אל אפם (יחזקאל ח') ע"כ.

ובפירוש "תקון סופרים" יש מי שכתב שאנשי כנסת הגדולה תקנו ושינו הדבור ממה שהיה כתוב בתחלה ולכאורה כן יראה ממדרש ילמדנו וכ"כ ר' נתן בעל העירוך בערך "כבד" בענין "תקון סופרים" שבספרים הראשונים היה כתוב בבבת עיני וכן משמע ממדרש רבה ריש סדר בא אל פרעה דאיתא התם רבי יהושע אומר תקון סופרים הוא עיני כתיב וכן בפ' משפטים פ' ל' חביבין ישראל כבבת העין העליונה שנא' כי הנגע בכם נגע בבבת עינו ואתה הולך ליגע בהם ולקללם תצא עינו שנא' שתם העי"ן ופירוש בעל מ"כ בבת עינו דריש הקרי עינו על הנוגע עצמו כלומר שיסתם עינו

ואין פי' זה נכון בעיני המפרשים כי חלילה לנו להאמין שהסופרים יוסיפו או יגרעו או ישנו אפילו אות אחת ממה שכתוב בתורה ואדרבה תיקון כסילים יקרא וחס ליה לזרעיה דאברהם למעבד הכי

עוד כ' בעל העקרים שאין אדם בעולם שיזייף ס' שיאמר אני זייפתי או תקנתי כך וכך ואיך יאמרו הם תיקון סופרים הוא זה

ואולם עיקר הפירוש כמ"ש הרשב"א שהסופרים והחכמים דקדקו ומצאו לפי ענין כל א' וא' מן הכתובים ההם שעיקר הכונה לא היתה כמו שנראה מן המכתב בספר אלא צד כונה אחרת ולא היה לו לכתוב כן אלא כן אלא ששינה הכתוב. ולא קראוה תקון סופרים אלא שהם דקדקו ופירשו שהם כינויים והכתוב עצמו כינה כן

וכן כתב בעל הליכות עולם והרב המזרחי ובעל יפה תואר פ' וירא ומחברים אחרים זולתם והוא קרוב למה שכתב בעל העיקרים במאמר ג' פ' כ"ב וזו היא באמת כוונת מדרש ילמדנו שכן אמר "נוגע בבבת עינו" -"עיני" היה לו לומר אלא שכינהו הכתוב כביכול כלפי מעלה וסוף המאמר מוכיח ג"כ בתחלתו באמרו אלא שכינו פסוקים אלו אנשי כנסת הגדולה ולכך נקראו סופרים שהיו סופרים כל אותיות שבתורה ודורשין אותן הרי מבואר שהחכמים והסופרים דקדקו ופירשו שהכתוב מדבר דרך כינוי ויש להם כח לפרש כן כמו שנמסרה התורה לחכמים לדרוש כפי חכמתם וקבלתם אבל לא להוסיף או לגרוע אפי' אות אחת

ועיין עוד מ"ש המזרחי בפ' בהעלתך אצל "ואל אראה ברעתי" בשם ס' ישן גם זה מצאתי בס' כללי הגמרא שחיבר מוהר"ר יוסף קארו סמוך להליכות עולם זה לשונו:
"והא דאמרינן תיקון סופרים וכו' הר' יהודה ז"ל כתב ר"ל שנכתב בתורה על דרך תקון סופרים שתוקנים מה שכותבים שיהיה דרך כבוד שעל דרך משל דוד המלך יצוה לסופר מהיר שיכתוב שדוד מצוה לפלוני שיעשה כך וכך הנה הסופר יתקן ל' הכתוב בשיאמר המלך דוד יצוה לפלוני עכ"ל.

ובמסורת פ' משפטים נמ' סי' מן ט' עיני וחד ועינו וא' מהם הוא נגע בבבת עינו ומה שחסרתי כאן לבאר עיקר כוונת הכתובים אמלא על כל א' וא' במקומו כיד ה' אלהי עלי אבל קבצתי אותם כאן כדי שיהיו כולם מצוים במקום א' למי שירצה לראותם:
----------
ובמהר"ל בספרו גור אריה על בראשית פרק יח פסוק כב כתב "תיקון סופרים" -= אין הפירוש חס ושלום שהסופר כתב כך בתורה, חלילה לומר כך, אלא פירוש שהתורה כתבה דרך כבוד כלפי מעלה כמו שדרך הסופרים לכתוב דרך כבוד, וכמו שהתורה שהיא מדברת בלשון בני אדם (ברכות לא ע"ב) - כך כתבה לך גם כן כמו שדרך הסופרים לכתוב ולדבר, ולפיכך אמרו (ב"ר מט, ז) 'תיקון סופרים הוא', רוצה לומר ענין זה הוא תקון סופרים - כמו שדרך הסופרים לעשות - כתב בתורה