שאלה
שלום.
בזמן האחרון אני מרגיש בזבוז זמן ושאני לא מנצל אותו טוב בכלל, וגם שאני יוצא עם חברים לא תמיד יש לי על מה לדבר, אם זה בגלל שכשהייתי קטן ההורים שלי לא הסכימו לי לראות סדרות ילדות או בגלל שאני לא עוקב אחרי ספורט בכלל בכלל וזה רב הנושאים שהם מדברים עליו או בגלל שאין לי כל כך ידע כללי ולכן אני לא כלכך משתתף בדיונים. ושדיברתי עם מישהו הוא אמר שאני צריך למצוא תחביב, עכשיו השאלה שאני שואל ואני בטוח שיש עוד בני נוער שישמחו לתשובה היא איך ומה יכול לעזור כדי למצוא תחביב?
ועוד שאלה קשורה שב''ה לא כלכך נוגעת אליי היא איך להתמודד עם זה שאתה רוצה להתקבל יותר בחברה ואתה רוצה שכשנפגשים כמה חברים גם יזמינו אותך ולא להרגיש בודד?
אשמח אם תוכל לפרסם את השאלה אני בטוח שיש עוד בני נוער שמתקשים בדבר זה.
תודה רבה.
תשובה
שלום חיים.
שאלה ממש יפה וגם כמו שאמרת, ישנם המון שמתמודדים איתה. אמנם לא רק נערים אלא אפילו מבוגרים.
אז איך הופכים להיות מקובלים יותר בחברה? מה עושים אם אין מכנים משותפים לשיחה?
אולי כדי לענות על שאלות אלו יש קודם כל לשאול שאלה קודמת... מה היא בכלל אהבה וחברות? האם זה נושאי שיח מסוימים וצחוקים או אולי דבר עמוק יותר?
מלמד אותנו הרב קוק בספרו "מידות הראיה" שאהבה היא לא רק רגש או שכל. אהבה היא החיבור. חיבור זה יכול להתבטא גם במישור החיצוני, כמו מגע או שיחה. אבל חיבור של חברות מתחיל ממקום עמוק יותר. מקום שלא בהכרח אפשר לתארו במילים. המילים נושאי השיחה הם כלים ליצירת קשרים ואהבה אבל לא הם עצמם האהבה. לכן יכול להיות אדם בסביבה של אנשים עם מלא תחומי עניין דומים ולא להתחבר, ולהפך. עד כדי שלא מעט זוגות נשואים יתארו שבן/ בת הזוג שלהם שונים מאוד מהם והם עדין אוהבים אותם בכל ליבם. על זה אמרו רבותינו "אהבה שתלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה. אהבה שאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם".
אמנם איך נוצרים אהבה וחיבור בין שני דברים? התשובה היא "תקשורת". כדי ליצור אהבה בין שני אנשים הם צריכים למצוא את השיח המשותף שלהם. לרוב השיח יתחיל בנקודות הדומות שביניהם ואח"כ, כשהקשר מתחזק גם את השונות בינהם. לדוגמא, שני אנשים שנפגשים בפעם הראשונה יתחילו לרוב שיחה (כמובן לאחר שאלת השם) בפרטים טכניים כמו היכן אתה גר או האם אתה מכיר את...? פרטים אלו לכאורה לא ממש אומרים כלום על האדם שמולי או על אישיותו, אבל הם חשובים כדי ליצור את הקשר ואהבה הראשוניים. לאחר מכן תתחיל התקשורת להיות. עמוקה יותר עד כדי כך שהיא לא תחייב מילים כדי ליצור אותה. מסופר על הרב אריה לוין שכדי להיוועץ ברב צבי יהודה קוק הוא פשוט התיישב לידו. ולאחר כמה דקות כמה למרות שלא החליפו בינהם מילה. כששאלהו תלמידיו מה היה שם, תיאר רב אריה שלא היה צריך שום מילה כדי שהתקשורת תתקיים, והתשובה ניתנה דווקא בשתיקה.
אמנם הנקודה הכי חשובה לפני שאעבור קצת לעצות פרקטיות היא שכדי לקיים "ואהבת לרעך כמוך" קודם כל כדי לאהוב את עצמי. הקשר אל האישיות שלי ואל עצמי והאהבה שלי כלפי, חשובה מאוד כדי ליצור קשר עם אחרים. הסיבה היא שאם אני לא אוהב את עצמי, למה שאחרים יאהבו? יש לכל אדם חוזקות וחולשות. הקשר שלי אל עצמי עובר עם קבלת שני החלקים, גם החלק הפחות נחמד, החולשות. הסתכלות זאת פותחת מקום לחשבון נפש, תשובה, והתקדמות באדם כך שכל הזמן הוא נהיה אדם טוב יותר ומאיר יותר וכך באופן טבעי נמשכת אליו סביבתו.
לסיום אגע בכמה נקודות מעשיות יותר-
א. חברות כאמור אינה תלויה בכמות הנושאים לדיבור אלא באהבה. תוכל לנסות לאהוב את חבריך גם בלי הדיבור או נושא משותף. כך יתקיים בך "כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם". אמנם גם יכול להיות לפעמים חוסר התאמה בין נפשות ואפשר תמיד לבחור חברות שונות שיתאימו לך יותר.
ב. תוכל לנסות למצוא יותר מי אתה ובכך למצוא יותר מי הם האנשים שאתה רוצה להיות חבר שלהם. מציאת החברים עוברת דרך הפנים ולא דרך החוץ.
ג. תוכל לשתף חבר/מדריך/הורה/מורה/וכו'... בנושא. לאנשים אחרים אין רק את הכח ליעץ אלא גם את האפשרות לשאת בנטל ובקושי.
ד. כמובן שבשמחה אפשר גם להפנות אלינו עוד שאלות או לחפש באתר שאלות דומות שכבר היו.
בהצלחה רבה.
איתן