שאלה
שלום וברכה,
ברצוני לשאול מדוע לדעתכם חלה זילות בתארים רבניים
בשנים האחרונות? אני מתכוון, פעם כשהיו קוראים למישהו "הרב הגאון" הוא באמת היה גאון, למשל הגאון מוילנא. היום זה נראה כאילו כל אחד שלמד קצת גמרא, כבר נהיה רב, ואם הוא למד עוד קצת, אז הוא כבר מיד מקבל שדרוג מעמד בנוסח "הרב הגאון", ושלא נדבר על עוד כל מיני הפרזות שנראה שהן באות כדי להבדיל בין "הרב הגאון" (והפשוט) לבין מישהו שמתכוונים עליו שהוא באמת רב גדול...
אני לא יודע, זה נראה כאילו זה פשוט זלזול בתארים האלה.
ושלא נדבר על תארים למתקדמים כדוגמת "צנצנת המן, נטע נאמן, סיני ועוקר הרים, אחריו כל ישראל נוהרים וכולי...."
בשורות טובות לעם ישראל.
תשובה
בס"ד
שלום רב,
השאלה שלך - יותר ממה שהיא שאלה, היא הערה חשובה ביותר. הדברים נכונים לעולם הדתי ולעולם הישראלי הכללי כאחד.
דבריך העלו בי מיד את מאמר חז"ל: "גדול מרבן שמיה" החכמים הגדולים ביותר נקראים ללא תואר: שמעיה ואבטליון, הלל ושמאי וכו'.
מתוך כך מצאתי דיון מעט משעשע בנושא, כולל ציטוט מספרו של הרב אלישיב. אינני מכיר את הכותב, אבל כבר קבע הרמב"ם: "שמע האמת ממי שאמרה":
(מתוך בלוג של אורי הייטנרhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=272685