שתיית אלכוהול בגיל ההתבגרות: למה לא בעצם?

לשואל היקר שלום וברכה.

אתה צודק. באמת הפן הרפואי של שתיית אלכוהול לא משכנע. בעיקר לא בני נוער. האינטואיציה שלך נכונה. נשמע מהשאלה שלך שהאינטואיציה שלך נכונה גם בהחלטה שלא לשתות אלכוהול. זה בטח לא פשוט לעמוד בזה בחברה שבה חלק מחברים שלך כן שותים. זה באמת ראוי להערכה. לא כל אחד מסוגל לזה.

שאלת מה אפשר לענות לחבר שלך. לפני שאני אענה את התשובות שלי, אני רוצה שתשאל את עצמך בכנות – מה התשובה שלך. הרי אתה אישית "לא מתקרב לאלכוהול". איפושהו אצלך בפנים, קיימת תשובה. גם אם אתה עוד לא יודע לנסח את הסיבה שלך במילים, זו כנראה התשובה הכי טובה שאתה יכול לתת. כי היא יוצאת מהלב. רק צריך להוציא אותה מהמקום העמום ולנסח אותה בצורה שתהיה רלוונטית גם לאחרים. אפילו אם זו לא הבנה עמוקה אלא "רק" רתיעה מאיך נראה אדם כשהוא שתוי, או אמון בעצות המבוגרים, אם תחשוב על זה רגע, אלו סיבות לא רעות בכלל.

ובכל זאת – בוא ננסה להבין מה בעצם הבעיה בלשתות אלכוהול?

בשביל לדבר על זה צריך לדבר על מה עושה אלכוהול. אלכוהול הוא סם שהפעולה שלו היא די פשוטה. במוח שלנו יש כל מיני חלקים. חלק אחראיים על הזיכרון, חלק אחראיים על הרגש, חלק על החשיבה, וככה על כל תפקוד שלנו. מה שאלכוהול עושה זה לכבות לכמה שעות את החלק הקדמי במוח, שהוא החלק שמאפשר חשיבה, שליטה עצמית, ותחושת אחריות. הבעיה הראשונה טמונה כאן. למה בעצם שנרצה לוותר על חלקים כל כך חשובים באישיות שלנו? לוותר על היכולת לחשוב בצורה צלולה? על האחריות? על השליטה העצמית? אלו המתנות הכי טובות שהמין האנושי קיבל. בלעדיהן – אנחנו לא נוכל להשקיע, לא נוכל להשיג את החלומות שלנו, ונעשה דברים שכנראה נתחרט עליהם כשנתפכח. במבט ראשון – קצת מוזר הרצון הזה.

אז במבט שני – למה באמת?

כי שלוש היכולות האלה, כשהן יוצאות מפרופורציה יכולות להיות קצת מעיקות. החשיבה, כשהיא משתלטת על כל האישיות, מנתקת את האדם ממה שהוא מרגיש. האחריות, כשהיא מתנפחת ומתנפחת היא הופכת לדאגה ענקית ולא נגמרת. והשליטה העצמית, כשהיא עוברת את הרף הבריא, הופכת את האדם למכונס, לא זורם, וחסר ספונטניות.

אז מה עושים עם זה?

הדרך הרצינית להתמודד עם זה היא ללמוד לאזן בין חלקי הנפש השונים. לדעת להרגיע את השכל שייתן מקום גם לחיים, לדייק את האחריות שתהדהד רק בעוצמה ובזמן המתאים, ואת השליטה העצמית להפעיל באופן כזה שיזרים בכיוון נכון את החיים ולא ימשטר אותם. בניית היכולת לאזן את חלקי הנפש היא אחת המשימות הכי משמעותיות של גיל ההתבגרות. אדם שמצליח בתקופת בניית האישיות לקנות את הכלים הללו יוכל לחיות בצורה בוגרת ושמחה.

אבל יש עוד דרך להתמודד עם הצורך לאזן חלקי נפש שיצאו משליטה. לברוח. לא לקבל את האתגר של איזון עולם הנפש הפנימי שלנו, ופשוט לכבות את העסק פעם ב...

ולזמן קצר זה אולי עובד. מפסיקים הלחץ והחרדה. מפסיקות המחשבות האינסופיות. ומצליחים טיפה להשתחרר. עד שהאלכוהול עובר והכל חוזר בבום. כי זה לא פיתרון אמיתי. כי זה רק לטאטא את הבעיות אל מתחת לשטיח.

אבל האמת היא שזה עוד יותר בעייתי. כי בגלל שזה חומר חיצוני שמשפיע על התודעה, הוא מנוון את היכולת שלנו לאזן את עצמנו בעצמנו. אנחנו נהיים תלויים לחלוטין בסם, חסרי יכולת להשתחרר או להרגיש בלעדיו. תדמיין תינוק שמגיל 0, כל פעם שהוא רצה משהו, הביאו אותו לשם בעגלה. עד גיל 10 הוא מעולם לא עשה צעד אחד בעצמו. אדם כזה בוודאי לא יוכל ללכת בעצמו. הוא תלוי לחלוטין בעגלה. ככה גם אדם שמשתמש בסמים ואלכוהול באופן קבוע בשביל לכבות את החלקים החושבים שבו, הוא מאבד את היכולת לאזן בעצמו את כוחות הנפש שלו. ואז הם כל כך לא מאוזנים, שהוא חייב אלכוהול כדי לברוח מהם קצת, מה שרק מגביר את הלחץ והדאגות. או כמו שאמר הומר סימפסון בעצמו: "אלכוהול הוא המקור לכל בעיות האנושות, והוא גם הפיתרון להן".

לסיכום

אלכוהול יכול להוביל להמון תוצאות רעות, אבל בעיניי הבעיה האמיתית היא דווקא הנטייה שלו פשוט לקחת לנו מהידיים את המושכות של חיי הנפש שלנו, ולנהל אותם בעצמו. כשאנחנו בשליטה, יש לנו הרבה כלים אחרים ויעילים להתמודד עם מה שלא יהיה. רבים מהכלים האלה תוכלו למצוא באתר חברים מקשיבים!

כאן אפשר למצוא מידע נוסף ומקצועי בנושא האלכוהול:

https://www.gov.il/he/Departments/Guides/alcohol-addiction?chapterIndex=2

להרצאה מקצועית ומעניינת על שימוש יתר והתמכרות לחומרים שונים, חפשו ביוטיוב: "התמכרות – תופעה מרובת זוויות".

כמו כן אפשר לדבר באנונימיות עם המוקד הרשות למאבק באלימות, סמים ואלכוהול, ולקבל יותר מידע וכיוונים: 1-700-500-508

כדאי ומומלץ לשוחח איתנו על הנושא גם במוקד הטלפוני, באופן אנונימי, כוכבית 8298.

בהצלחה!

נתנאל

(6)