שאלה
בס"ד
לכבוד הרב שמואל אליהו שליט"א
שלום רב
המקורות שהבאת מדברים על הצורך לקבור את הגופה
לגבי"קיללת אלקים תלוי" מישום ביזיון המלך
ולגבי אברהם אבינו בעניין קבורת שרה אימנו
אך איסור שריפת גופה לא מובא בתורה ועו דמה הקשר באמונה בהישארות הנפש לבין שריפת גופה
אינני שואל מיתוך פיקפוק חלילה אלא מיתוך שאלות שאני מיתמודד מול ציבור שמעלה שאלות מן הסוג הזה אני מבקש במחילה מזמנו של הרב אם יוכל לפרט ככל שיוכל
יורנו ושכרו כפול מן השמים
תשובה
חיוב קבורה הוא מהתורה ואם יש צורך ל"קבור" גופה – אתה מבין שה"שריפה" אינה הדרך. ובמיוחד שהתורה אמרה "כי עפר אתה ואל עפר תשוב". משמע שקבורה בעפר זה תיקונו של האדם.
וכך מובא בטור יורה דעה סימן שסב מהגמרא "א"ר יוחנן מניין לקבורה מן התורה" פירוש שצריך לקוברו בקרקע ולא יתננו בארון ויניחנו כך ת"ל "כי קבור תקברנו" לפיכך הנותן מתו בארון ולא קברו בקרקע עובר משום שמלין המת אלא צריך לקוברו בקרקע ואם עשה לו ארון וקברו בקרקע אינו עובר עליו, ומ"מ יפה לקוברו בארץ דקבורת ארץ ממש מצוה אפי' בח"ל ובכל מקום ומקום לפי מנהגו יש קוברין בכוכין ויש בחפירות ויש בארון ויש בלא ארון
ממוצא דבר אתה למד שהעיקר היא הקבורה ולא שריפה, ועוד שאנו מאמינים בהשארות הנפש ובהתחדשות הגוף, והתחדשות זו באה דווקא מתוך הגוף שהאדם היה חי בו. ושריפת הגוף הישן הריהי כמו שריפת עץ על זרעיו ופירותיו. שריפה שגורמת שלעץ הזה לא יהיה המשך. לעומת זאת "קבירת העץ" גורמת שהרקבון שיהיה מן העץ ישמש בית גידול לעצים אחרים. העלים ישמשו דשן וכל החומרים שיתפרקו ממנו יהיו בסופו של דבר חלק מהעץ הבא שיגדל מהזרעים שלו או מזרעים של עצים אחרים.
על כגון זה נאמר "כי האדם עץ השדה" מהתבוננות בעצים אתה יכול ללמוד על ההתחדשות של האדם.