שאלה
שלום לכבוד הרב,
אני יכול להעיד על עצמי בכנות גמורה שכמעט ולא שיקרתי אף פעם.(למעט מה שאני לא זוכר ולמעט המדובר בשאלה זאת)
השנה יצאו לי הרבה פעמים שאנשים(חברים הורים וכו')שאלו אותי כל מיני דברים שאני לא רוצה שידעו את התשובה עליהם-(במיוחד הורים)ולכן"שיניתי בדברי",כמו:"לא יודע;אולי;או פשוט-לא!!לגבי עניינים שהתשובה היא "כן"או כל תשובה אחרת.
בהתחלה חשבתי -"בסדר ,הוא/היא שאלו אותי-והעדפתי לא לומר כי אני לא מעוניין שידעו,קרה ולא יחזור.אבל זה בהחלט חזר ולא פעם ולא פעמיים.וכל פעם אני אומר "לא בדיוק את האמת ".לפעמים אני חושב:"עזוב ,אז לא אמרת אמת-מה כבר קרה????",אבל אז-מצד שני אני חושב כמה שאני יהיה עצוב אם פשוט אני יגלה על עצמי-שאשכרה שיקרתי...(מצטער אם הרב לא הבין את המילה)אשמח אם הרב יוכל לעזור לי להבין איפה עובר הגבול הדק שבין "שקר",ובין "שינוי בדברים".תודה רבה.
תשובה
שלום
גם שינוי הדברים הוא שקר.
אלא שחז"ל התירו לשנות מעט מהאמת (לשקר, אך כמה שפחות) כדי למנוע כאב מבני אדם.
ככלל, האמת היא מרכז החיים, ודוקא אמירת האמת גם במצבים בעייתיים לכאורה, מביאה לתחושת הקלה, תחושה של כנות המתפשטת בחלל החדר. האמת גורמת לכלל המשתתפים לחוש שזה בסדר להיות עם חולשה, שלא צריך להסתיר את ה'בעיה' של כל אחד, ויוצרת בריאות נפשית לפרט ולכלל.
רק במקרים רחוקים, בהם ברור שהאדם יפגע אם לא תשנה מהאמת, יש לשנות. וכאמור, שינוי הוא שקר.
כל טוב