שעטנז

"ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך" (ויקרא יט,יט) - האיסור מעיקר הדין הוא על כל צורת חיבור של צמר רחלים ואילים ופשתן, גם אם חומר אחר (טבעי או סינטטי) מחבר ביניהם.

אפילו חוט אחד של צמר בתוך בגד של פשתן, או להיפך, אוסר את לבישת הבגד.

בזמן שהצמר והפשתן היו הסיבים היחידים ששימשו לבגד, אסרו חכמים גם על חומרים אחרים (כגון משי) משום מראית העין. אבל מעת שנעשה, למשל המשי, מצוי בינינו והכל מכירים בו, שוב אין בכך משום מראית עין (שו"ע יו"ד חצר,א). האחרונים דנים בסיבים הדומים לפשתן, אך פסקו שאין לחדש גזירות מדעתינו.

יש שאסרו להשתמש בניירות העשויים משיירי בגדים, מחשש שהם צמר ופשתן. אולם כיום אין לחשוש לכך, כיון שאין מייצרים ניר משיירי בגדים.

מהדין מותר ללבוש בגד צמר ועליו בגד של פשתן, אולם כיום נהגו להחמיר (שו"ע שם ש,ד). משום כך יש להקפיד לא להשתמש בחגורות העשויות מפשתן.

בשנים האחרונות רווח שוב השימוש בפשתן בין השאר משום הנטייה להשתמש יותר בחומרים טבעיים ולא סינתטיים ולפיכך, כל בגד בין של איש ובין של אשה טעון בדיקה.


הדין אוסר על שעטנז רק כאשר הבגד או האריג עולה על גופו של אדם. לכן, שטיחים שתולים אותם לנוי על הקיר, מותרים גם אם הם עשויים כלאיים. אולם השטיחים המונחים על הרצפה - בהם יש חשש שבעת שאדם עומד עליהם ללא נעליים סיבי השטיח מכסים במשהו את כפות רגליו. אמנם בהלכה מבחינים בין שטיחים רכים לבין שטיחים קשים, אולם אנו איננו יודעים להבחין ביניהם. שטיחים שמצעם התחתון קשה (כגון שטיחים פרסיים) בדרך כלל עשויים צמר ע"ג פשתן, וצריכים בדיקה.



ברחבי הארץ פועלות כמה מעבדות לבדיקת שעטנז, ובכל מקרה של ספק ראוי לפנות אליהם, למשל: בירושלים ברח' מאה שערים 6 (02-371021); בת"א, במלון דבורה רח' בן יהודה 87 (03-5278299); בבני ברק ברח' האדמו"ר מבעלז 4 (03-5792937) וברח' הרצל 18 (03-6192632); ברחובות ברח' מנוחה ונחלה 7 (08-9450355).