שאלה
רציתי לשאול , כיצד יתכן שאנשים גדולים כמו שאול ודוד קראו לבנם בשמות השזורים בם מאפיינים אליליים?(כמובן שיש חוקרים הרואים בכך "הוכחה" שהנ"ל גם האמינו בנוסף בעבודה זרה).
לדוגמא : אשבעל - בנו של שאול על פי דברי הימים , בנו של דוד המלך, ידע - בעל ששונה לאל ידע.
גם אם נקבל את הפרוש כי הם שמות שמעידים על התגרות באליל הבעל , כיצד ניתן להבין את השם ידע -בעל באופן שלילי? כיצד ניתן להסביר את השינוי בין גרסאות השמות , אשר מהווים "הוכחה" לדעת החוקרים כי מדובר בנסיון להסתיר את השמות הללו על ידי החלפתם במילה "בושת" וכו.......
ישנו גם מאמר בנושא http://www.hydepark.co.il/topic.asp?whichpage=1
תשובה
בס"ד
שלום רב,
השימוש שלך במונח 'חוקרים' מאוד מפריע לי. מי שמבקש למצוא בפסוקי התנ"ך הוכחות מדומות לכך שמלכי ישראל עבדו עבודה זרה חלילה, הוא אינו חוקר אלא כופר.
בענין זה עלינו לפעול בבחינת 'דע מה שתשיב לאפיקורס'.
תשובה פשוטה בפרוש 'דעת מקרא' לפסוק (דבה"י א פרק ח פסוק לג) בו נזכר שמו של אשבעל (הוא 'איש בשת' שמלך לאחר שאול). הפרוש מביא דוגמאות רבות לשימוש בשם 'בעל' וכן להחלפתו במושג 'בשת'. (אגב השימוש בשם 'בשת' במקום 'בעל' אינו מסתיר אלא מגלה - אף אחד לא ירצה להקרא בשם 'בשת' = לשון 'בושה', אלא שזה כינוי גנאי למילה 'בעל' כאשר היא נתפסה כשמו של האליל הכנעני).
אני מצטט מפרוש דעת מקרא: "מעקרו שמש השם 'בעל' שמשמעו 'אדון' גם כתואר לד' ('מלפני אדון חולי ארץ' = תהילים קיד;ז) אך משפשטה עבודת הבעל הכנעני בישראל, נמעו יראי ד' להזדקק לתאר זה לד' ככתוב בנבואת הושע (ב; יח): 'תקראי אישי ולא תקראי עוד בעלי'"
הפרוש של דעת מקרא הוא באור והרחבה לפרוש רש"י על אתר (פרק ט פסוק לט) "מריב בעל - זה מפיבושת א"ר יצחק בר שמואל מנרבונא משעה שעבדו ישראל את הבעל נקרא הבעל שם בושת דכתיב 'לקטר לבושת לקטר לבעל' (ירמיה י"א) כי הבעל הוא בושת וגדעון נקרא ירובעל על שסירב לו בעל (שופטים ו') ונקרא ירובשת
דכתיב על אבימלך מי הכה אבימלך בן ירובשת וגו' בס' שמואל (ב' י"א) ונקרא ירובשת וירובעל, כי בעל ובשת אחד הוא".