שאלה
שלום,
אני נשואה 10 חודשים לבעלי.
מאז החתונה קצת הכל השתנה והוא עושה לי חיים קשים.
תמיד מעדיף את המשפחה שלו עליי, בכל פעם שמתעצבן מעליב אותי בלי סוף (מטומטמת, טיפשה, סתומה ועוד ברכות שכאלו.. גם להעליב את המשפחה שלי עושה מבלי שיהיה לו מצפון).
כרגע אני בהריון (אחרי 2 הפלות להבדיל! ללא ילדים) ורוצה ילדים יותר מכל דבר בעולם.
אחרי בירור שערכנו לגבי ההפלות נמצא שיש לי קרישתיות יתר ואני צריכה להזריק לעצמי מדלל דם בכל בוקר בשעה קבועה.
בימים שאנחנו רבים הוא אפילו לא מעיר אותי למרות שאני חייבת להזריק לעצמי לצורך הבריאות שלי ותקינות ההריון.
כשאנחנו רבים ואני בוכה הוא לא מתייחס אליי ואפילו קורא לי סתומה על זה שאני בוכה וכל זה ליד אמא שלי (אנחנו גרים אצלה ובקרוב עוברים דירה).
קשה לי עם ההריון ברוך ה' ואני סובלת מכבי ראש וגב בעבודה. כשאני אומרת שאני רוצה להוציא שמירת הריון ולעבוד פחות ואם אני ארגיש שהבריאות שלי נגמרת אז גם אפסיק לעבוד (העבודה שלי מהבית אבל פיזית).
כשהוא מגיע לבית, כמעט כל יום מדליק את הטלויזיה ורוצה שקט, גם כשאני רוצה לדבר איתו זה מפריע לו והוא עושה טובה ומתייחס. נרדם עד 3 בבוקר ואז עובר למיטה. (בתירוץ שמשתמש שאמרתי לו שאין לי חשק מיני וזה לגיטימי בהריון)
לא אכפת לו שאני בוכה כי כואב לי ולא אכפת לו שאני גם מתייפחת מבכי לפני השינה.
אני משתדלת לעשות הכל ולרצות אותו אבל אני כבר מרגישה שהוא דורך עליי ולא מעריך כלום.
הוא לא מוכן ללכת לייעוץ זוגי ואני כל כך רוצה שיהיה שלום בית והוא יפסיק עם הטלויזיה והקללות שלו אליי. זה ממש פוגע בי ומשפיל אותי.
אני כבר לא יודעת מה אני רוצה..
תשובה
ב"ה
שלום.
קראתי את מכתבך פעמיים ואני מיצר וכואב את המצב שבו את נמצאת.
אילו רק הוא ידע את המצווה הכל כך חשובה שקשורה לשנה ראשונה של הנישואין היה אולי רגיש יותר ומתחשב יותר ואפילו קצת אימפטי.
לדעתי כדאי לך לבקש ממנו לפנות זמן באחד מן הימים הקרובים ולצאת איתו למסעדה .
תכיני מראש את הנושאים שעליהם את רוצה לשוחח איתו ותבקשי ממנו רשות לפתוח נושאים כואבים לדיבור.(כשיש הכנה נכונה אז הוא לא יהיה מופתע כי בטח גם לו יש מה להגיד...)
בשיחה עצמה תנסי לא להאשים אותו ולא לתת לו את ההזדמנות לתקוף אותך ולהאשים אותך. פשוט תעלי את הנושא ותקשיבי למה שהוא אומר .
כדאי אולי לפני השיחה להסכים על מספר כללים לשיחה כגון שכל אחד שמדבר אז השני צריך לנסות לשקף את מה שנאמר ולדייק את הדברים מפני שלפעמים האדם שומע שמיעה סלקטיבית.)או שנקודת המוצא היא ללבן ולברר ולתקן ולשפר ולא להאשים ולתקוף ולהוכיח שחור על גבי לבן כמה שהשני לא בסדר וכדומה.
רק שיחה בינכם על המצב שלכם יכולה לקדם ולתקן את מה שצריך תיקון מפני שזוגיות בנויה משניים ובטח גם לו יש מה לומר לך.
תתפללי להשם שיעזור ויגן ויושע וישרה את השכינה שלו בינכם.
ואם זה ילך טוב אז אולי "יפול האסימון" שצריך עזרה מבחוץ וזו נקודת הזמן להציע לו ללכת לייעוץ מקצועי אצל מישהו שהוא מעריך ושמבין בתחום הזה.
ואת צריכה לדעת כי שיחה כזו יכולה להיות כואבת ומתסכלת ואולי גם היא לא תוביל לשום מקום אבל את חייבת לנסות להציל את עצמיך מהמצב שבו את נמצאת.
ובנתיים תנסי לראות דברים טובים שיש בזוגיות שלכם. תאמני את המחשבה לראות את הדברים הטובים שיש בו ואת הדברים הטובים שיש בך ולשמוח בחיים החדשים שנרקמים בתוכך ואז זה יכול להעלות חיוך קטן "כדאי ללמוד מן הפרחים לא לקמץ בחיוכים והעולם יהיה פתאום כה טוב" כמו בשיר של נאור :
"אם עולה השמש ובכל בוקר חדשה היא
אם הפרחים סתם מחייכים אל העולם
אם מתגלגל הגל מצחוק עד השמים
אז למה גם אנחנו לא נצחק עם כולם?
אם יש עוד קרקסים וליצנים ולא בספר
אם צחוק הילדים נשמע צלול ולא רחוק
צוחק השוק, הים, הפעמון של בית הספר
אז למה גם אנחנו לא נלמד לצחוק?
כדאי, כדאי ללמוד מן הפרחים
לא לקמץ בחיוכים
והעולם, תראו, יהיה פתאום כה טוב
כדאי לחלום ולקוות, נסו רק פעם
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב
כדאי גם לחייך, מותר לכעוס
אך בזהירות לא להרוס
אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר
הכל יהיה עוד טוב יותר ודאי, אבל בינתיים
אפשר לבכות ללא סיבה, אפשר גם לשיר
אדם הולך בעיר והיא שלו והיא זרה לו
והוא שותק והעולם כולו שותק
לפתע בדיוק מולו תינוקת התחייכה לו
והאדם צוחק והעולם כולו צוחק
ושוב נושקת שמש את העיר המאוהבת
גל שובב וקל נושק לסלע שוב ושוב
האור נושק לצל והפסים את הרכבת
רק אנו שוכחים מה שכל כך כל כך חשוב .."
יהי רצון שתזכו להשראת שכינה בינכם אמן.
בברכה,
עוזיאל אליהו,
.