שלום בית

שלום וברכה,
את העניין של קיום מצוות יש לבחון בשני פנים שונים, דבר שיכול להקל על יצירת דו שיח מועיל.
הפו האחד, בן אדם למקום, זה חשבון של האדם עם קונו, עד כמה הוא מקפיד על ההלכות, עם כל ההשלכות בעולם הזה ובעולם הבא, אי אפשר בסיטואציה זו לכפות עליו לקיים מצוות, אמנם יש מצוות תוכחה בין אדם לחברו, אך קיום מצווה זו כלל לא פשוטה, צריך לדעת לחדור לנבכי נפשו ולעורר בו את הרצון לקיום המצווה, וזה לא כל אחד יכול לעשות.
להיפך אם מתערבים יתר על המידה בעולמו של הזולת יכולים להגיע לתוצאות הפוכות!
לכן מהפן הזה צריך לתת לו לעשות את הבחירות שלו, ולהתרגל להכיל מצבים חדשים שלא התרגלת אליהם עד כה.

פן שני הוא הפן הזוגי, בו צריך לבחון את העניין מצד השפעת דפוסי ההתנהגות החדשים על הרגשתך, כאן יש מקום לשיחה פתוחה על התחושות והתסכולים שלך מהמצב החדש, על הצפיות והחלומות שלך, לא ממקום של דרישה אלא ממקום של שיתוף במצוקה,
ומצד שני להקשיב לקשיים שלו ולנסות להבין את לתמורות שמתחוללים בו פנימה,
במקרה כזה דוקא שיחה מכילה יכול לעזור לשניכם להבין אחד את השני, ואולי גם לנסח איזה קוד דתי ששניכם מסכימים עליו.
אם תגיעו להבנות אז גם ענין חינוך הילדים יבא על מקומו בשלום.

בברכה,

דני ארגמן