שאל את הרב

שלום בית- דחוף!!!

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 08/10/11 23:21 י בתשרי התשעב

שאלה

בס"ד

אנחנו נשואים מזה 4 שנים ב"ה, ויש לנו 2 ילדים.

אנחנו כרגע נמצאים במצב קשה בחיי הזוגיות והמשפחה בכלל.

אני מצפה לקבל תגובה מכם ובמידת הצורך להפנות לרב רציני, כי חיי הנישואים שלנו עומדים על סף פירוק. וזאת לאחר ביקור אצל 2 יועצי נישואים המוכרים מאוד בציבור הדתי, ולכן אני מנסה אולי פה תעזרו...

אסביר בקצרה מה קרה, ואיך הגענו למצב הנ"ל:

לפני שהתארסתי לאשתי הרגשתי שהיא אשה שלא תיתן לי כל כך להנהיג את הבית, אך היה זה חשש שלא הורגש, ולכן אמרתי לה לפני שנישיאנו, שאני מצפה מימנה שאם יהיו מחלקות בנינו על איזהו שהוא תוכן ולא נגיע לכדי הסכמה, אז בסופו של דבר ההיא צריכה לקבל את דעתי, נתתי לחשוב על הדברים, והיא השיבה לי באופן חיובי, שמחתי מאוד ואכן התחתנו לבסוף.

לצערי אחרי הנישואים, הרגשתי שאשתי לא שומעת לי ואף מזלזלת בי כאילו אני איזה חבר מהסניף של בני עקיבא.

זה התבטא בכך ששאלתי אותה שאם אבקש מימנה לסיים את לימודיה (היא למדה אז אחייות- והיום היא עובדת בכך) משום שארגיש שמקצוע זה עלול להפריע לי, אז היא אמרה "קפוץ לי".

ועוד מס' פעמים כאשר הייתה כועסת עלי על וויכוח פשוט, כגון שלא רציתי ללכת לבית הוריה באופן קבוע לאכול בשבת (הוריה גרים במרחק של 5 דק' הליכה מאיתנו) אז היא קיללה אותי בקללות "רשע" "לך לעזאזל" וכו..

שרתתי בצבא בשנה הריאשונה לחיי הנישואים בתפקיד רגיש, הייתי קצין באחת היחידות... וכתוצאה אז מצורת חיי הנישואים שחיינו החלטי לעזוב את הצבא ע"מ לשקם ולבנות את זוגיותינו (וזאת בעיקבות לחץ מתמיד שאשתי הייתה מכניסה אותי כאשר הייתי חוזר לצבא בתחילת שבוע, בכך שנימאס לה מהתפקיד שאני עושה), בתחילה נראה שזה עזר אך לחודש אחד, אשתי חזרה והקניתה אותי שאני בטלן ולא עושה כלום בחיים, לאחר כ 3 חודשים התחלתי לעבוד בעבודה בטחונית רגישה במשרד ראש הממשלה, כמובן שמבחינה כלכלית אין לנו בעיות, היות ויש לנו הכנסה טובה מעבודתי,

במשך אותן 4 שנים שלמתי כםף רב עבור משפחתונים בכדי שאשתי תוכל לסיים את לימודיה.

הסברתי לאשתי שכאשר היא תתחיל לעבוד אז צריך להיזהר שבבית לא יהיו שני "גברים מפרנסים" ושתדע להשים גבול לעבודה,

לצערי כיום אשתי משקיעה את כל משאביה וכוחותיה בעבודה, כך שרוב הזמן הילדים במשפחתונים, וזמן לא מעט הילדים בבית הוריה.

בביתנו לצערי המצב הוא שהבית תמיד הפוך, ישנם ריחות של

תשובה

שלום וברכה

קשה להעניק ייעוץ זוגי דרך האתר הזה. הוא מתאים יותר לבירורים בנושאים הלכתיים ורעיוניים, ולא לכל התהליך הארוך של ייעוץ זוגי. לא זו בלבד, אלא שאני לא בעל הכשרה לנושא הזה, ואיני איש מוסמך בתחום הזה. אולם אנסה להתייחס לכמה מהנושאים העולים בין השורות של דבריך:

א. אינני מבין למה נקודת המוצא צריכה להיות שאתה מנהיג את הבית. בכלל, לא אלו היחסים שאנו בונים בין איש ובין אישה. היחסים הנכונים אינם יחסים של מנהיג ומונהגת, אלא של שני שותפים שבונים ביחד בית בישראל. אולי הציפיות שלך הן הציפיות שצריכות לעבור שינוי, כדי שלא לפרק דבר כל כך יפה וטוב שבניתם ביחד.
ב. אני מסכים מאוד ששיחה בין איש ובין אשתו אסור לה שתכלול את טון השיחה "קפוץ לי". בוודאי שלא דברים אחרים שכתבת. אלו דברים שבאמת ראוי שתדברו עליהם, ותחליטו כי אתם לא מדברים ככה האחד עם השני. במקביל, איני מבין למה אתה יוצא מנקודת הנחה כי אם המקצוע שלך מפריע לך – הפיתרון היחיד הוא שהיא תציית לך. בני זוג מדברים האחד עם השני, ולא מצפים כי השני יציית לו.
ג. הדבר נכון גם לגבי המעמד של היחס לילדים ולטיפול בהם. הבעיה שאתה מעלה היא בעיה נכונה ואמיתית, ויש חשיבות גדולה לקשר עם ההורים, ולא רק למשפחתונים והורים. אולם הטכניקה להתמודד עם בעיה זו אינה בהוראות ובהסברים, אלא בדיבור הדדי ביניכם. דיבור זה מוביל בדרך כלל להסכמות ולפשרות – אולי כעת אתה תעבוד אינטנסיבית והיא תצמצם; אולי להפך – בשלב הזה תסכימו כי טוב שהיא תרכוש את מעמדה במקום בו היא עובדת, ואילו אתה תהיה יותר עם הילדים, ובעוד כמה שנים זה יהיה להפך, ועוד ועוד. לזוגות רבים יש מבנה שונה ודרך אחרת להגיע לפשרות ולהסכמות. אולם זה חייב להיעשות לא במאבקים ולא במלחמות, וגם לא בנקודת מוצא שאחד נותן פקודות לשני או שהשני מצפצף על הראשון. זה חייב להיעשות מתוך ניסיון של שני בני הזוג שיהיה טוב לשניהם בחיי הנישואין, ושהעובדה שטוב לאשתך – זה אינטרס שלך ולא רק שלה, וכמובן גם להפך: העובדה שטוב לך – זה אינטרס שלה ולא רק שלך. זו הדרך בה בונים זוגיות טובה ומאושרת.
ד. דברו. דברו האחד עם השני ואל השני. תתחילו בכך שכל אחד יתאר את הדברים מנקודת המוצא שלו, ולא בהאשמות אלא בתיאור הכאב של כל אחד והבעיה שיש לכל אחד. דברו בשפה של חיפוש אחר פיתרון. דברו בשפה של הסכמות, של שיתוף פעולה, של בניין משותף. אין דרך אחרת. אם אתם לא מצליחים לעשות זאת ביניכם – לכו לייעוץ מקצועי, ואם הדבר לא הועיל עד היום – חפשו כיוון אחר (אולי סדנת אימגו). זו הדרך בה הולכים. אגב, אתה תהיה גם דיין טוב יותר אם תאמץ את השפה הזו.

כל טוב ואשמח לעזור עוד

כתבות נוספות