שירה

בס"ד
שלום רב,

הנכים לא שונים מאתנו, הם ילדים עם רגשות ויצרים וכל תכונה אנושית שיש בכולנו.
הילד האוטיסט מתקשה בתקשורת.
הילד העיוור מתקשה בראיה.
הנכה מתקשה בתנועה.

אבל מלבד הקשיים שלהם הם חושבים ומרגישים ומדמיינים ואוהבים וכואבים ורגישים (בגלל הנכות הם לעיתים הרבה יותר רגישים מילדים רגילים).

כתוב בחז"ל (סוטה כא:) שחסיד שוטה הוא מי שרואה אישה טובעת בנהר ולא מציל אותה מפני שמגונה בעיניו להסתכל באישה.
כך גם כאן - אם נראה עיוור טועה בדרך, או נכה שנתקע בלא יכולת לזוז -ודאי עלינו לסייע להם ולא להיות שוטים.
אבל אין כל היתר לשיר ולפעול עם נכים בשונה מכל ילד או אדם אחר (אצל בנים מקפידים בדברים אלו מגיל 9). הפתרון ההלכתי: במקום לשיר בפניהם, לשיר אתם יחד.