להתחבק עם חברה - זה טוב או רע?

שלום לך.

מבין השורות עולות תחושות של בלבול ופחד. הצורך באהבה וקשר הוא טבעי ותקין, והמגע האנושי מהווה חלק מהביטוי שלה. עם זאת, בקלות רבה אנו עלולים לפרש בטעות אהבה רגשות אחרים וללא השגחה, עלולה להפוך לפוגענית. שאלתך היא הזדמנות מצוינת להבין בדיוק כפי שרשמת: מה הגבול לאהבה וקשר בין חברות?

מגע=אהבה?

כל אדם בעולם זקוק לקשר, בכל גיל ובכל מצב. בגיל ההתבגרות בפרט, בו אנו מוצאים את עצמנו בחיפוש. כאשר אנו שוהים בפנימייה, רחוק מהורים אחים וחברים מוכרים, הצורך בחבר קרוב באותו מקום גדל עוד יותר. בחברות טובה-אנחנו חולקים את הקשיים ואת ההצלחות, מקבלים עצות טובות וגם נותנים זה לזה את היכולת להיות נאהב ולאהוב את האחר. יכולת זו פחות חשובה לנו כשאנחנו בבית, בסביבתנו המוכרת אבל בנסיבות האלו, החברים בשבילנו הם משפחה של ממש.

דווקא בגלל זה, כשאנחנו נמצאים באותו חדר, חולקים סודות ביחד, לומדים ביחד, ישנים באותו מתחם, מושג החברות מתרחב עוד יותר ואנחנו מתקרבים יותר. קירבה שמתבטאת גם במגע נעים של חיבוקים רבים ושהייה זו לצד זו בקרב בנות (ו"כאפות" ו"צאפחות" בקרב בנים(. המגע כשלעצמו אינו רע, והוא חיוני לקיומנו ולהתפתחותנו. כל כך חשוב שאפילו דואגים בפגיות בהן התינוקות שוהים הרחק מאימם שהם יחובקו ויעורסלו פעמים רבות ככל האפשר ביום. החיבוק מעניק לנו תחושת ביטחון וחום במסגרת רחוקה מההורים, וברגעי כאב ובדידות-כאשר קשה לנו לבטא זאת, הוא גם מנחם. על כן, כפי שרשמת בעצמך-היא צריכה את החום וגם את זקוקה לזה.

אולם, מגע יתר גם כאשר הוא נעים לשני הצדדים מהווה בעיה. ראשית, משום שהוא נועד לתת נחמה ראשונית אך לא פתרון בפני עצמו. כשהוא נולך ונעשה תכוף יותר ויותר-יש לברר מה מניע אותנו לכך. שנית, לעיתים המגע לא מגיע מהצורך באהבה אלא כפי שרמזת, הוא עלול להיות ביטוי ליצר ולצורך פיזי נסתר אשר אינו ממומש במלואו ועל כן החברה מסתפקת בקרבה הפיזית ככל האפשר.

את אינך בכיוון הזה ומפחדת בצדק שעלולה להיות פה כפייה למערכת יחסים שאינך מעוניינת בה. מצב בו החברות תידרדר לכיוון כפייתי ופוגעני מבחינתך, ולכן צריך לנקוט בצעדים בעניין.

אז מה אפשר לעשות? איך נתמודד עם המצב? הנה כמה רעיונות וכיוונים למחשבה שאת יכולה לשקול ולבחון

1. שיחת יחסינו לאן-לפעמים הכי טוב לנו "לפרוש" את הדברים על השולחן. אפשרי שיום אחד תשבי איתה באחת ההפסקות, או תצאו לבילוי ושם תוכלי לחלוק איתה את הרגשות. אין צורך ישר לומר את החשדות שכן, זה מוטל בספק ואיננו רוצים לתת תווית לאף אדם בטעות ולגלות בדרך הכואבת את משמעותו של שיפוט מוטעה כלפי חברה טובה ובמיוחד כזו שאיננו רוצים לאבד. את תוכלי לשתף אותה בהערכתך כלפיה, את המידות הטובות שאת רואה בה ועד כמה היא חשובה לך ובו זמנית להסביר שהמגע הרב פחות מרגיש לך נכון. אינך מתכוונת לשמור "איסור נגיעה" לצמיתות אבל כן חשוב לך להבהיר את הגבולות. יש צורך לישון, לאכול וגם מקום לנפרדות בתוך ה"ביחד". "אם אין אני אין אתה" זה בסיסי וגם לשמוע מה היא חושבת. יכול להיות שתגלי ששתיכן חשבתן בדיוק באותו כיוון והתביישתן לשתף וגם יכול להיות שתגלי שאין הסכמה בעניין. אז תפני לשלב הבא.

2. שיתוף דמות בוגרת וסמכותית ברגשות-לפעמים קשה לנו לברר מול עצמנו מה לומר במצבים כאלו. לעיתים זה עלול להתברר כמצב רגיש יותר ממה שחשבנו. לכן הייתי ממליצה לך לדבר עם דמות בוגרת וסמכותית כמו הורה, מדריכה או מחנכת בדילמות. דמות כזו שמכירה אותך, מלווה אותך ומצד שני יש לה הקשבה תוכל להקשיב לך, ולנתח אתך ביחד את המצב ולבדוק האם באמת יש פה זה לא תקין? אולי היא זקוקה לעזרה ומתביישת? וכיצד ניתן להמשיך את החברות הזו במידה ואכן החשדות מוצדקים?

3. פנייה ליועצת-לפעמים במצבים כאלו, עדיף לנו לפנות לגורם מקצועי שבקיא ומתמודד במקרים הרגישים האלו. אין פה עניין של "הלשנה" או הפיכת החברה הטובה למישהי בעייתית חלילה. אלא מדובר ברצון לעזור. דרך שיחה איתה יהיה אפשר יותר בקלות לחשוב על דרכים לבירור המצב, לנסות לעזור לה (שכן כפי שאמרנו, צורך מוגזם במגע עלול להצביע לפעמים על קשיים אחרים ממה שאנחנו חושבים) ולדעת מה טוב לנו. ליווי זה יעזור לך להתמודד יותר טוב עם המצב

לסיכום: תיארת בשאלתך באופן מאוד מפורטת את תחושת הבלבול והחשש מקשר פוגעני. ראינו שמדובר בנושא מורכב, וסקרנו כמה כיוונים לפעולה שיכולים לעזור: שיחת יחסינו לאן דיבור עם דמות בוגרת וסמכותית בעניין, ופנייה ליועצת חינוכית.

בכל מקרה תמיד כדאי לחשוב על דמות מהמשפחה, חברה או מחנכת שאת יכולה לשתף בתחושותייך ולא להתמודד לבד. את מוזמנת כמובן לשוב ולפנות גם אלינו בטלפון 8298* או בווצאפ 0524683927.

בהצלחה!