שאלה
שלום וברכה!
יש לי חברה כמעל חצי שנה ושנינו דתיים.
לפני הקשר שלנו אינני שמרתי נגיעה עם אף אחת והיא כן ומאז שאנו יחד התחלתי ואני משתדל ומקפיד על שמירת נגיעה (גם איתה וכמובן שככלל)
אני עושה את זה ממקום של הבנה שלה וכבוד הדדי אך לא ממקום של הבנה שלי בצורה שמספקת אותי וגורמת לי להבין את זה.
זה קשה לשנינו ובחודש האחרון הקושי אצלי גדל מאוד (ברמה שיש לי כאבי בטן שאני לידה מהמלחמה העצמית שלי לא לחבק אותה) שזה דבר טבעי כשיש קשר נפשי כל כך חזק.
מהמקום שלה לא מצליחה להסביר לי בצורה מספקת את הערך שהיא רואה בשמירת נגיעה ומחכה שנהיה בטוחים בקשר שלנו (כקשר עתידי שסופו בחתונה בעז״ה ולא רק כקשר זמני בלבד) אני מאוד מברך על זה ושמח שהיא כזאת ונערה איכותית עם עקרונות.
אבל אשמח אם באמת יסתכלו מהצד שלי וינסו להבין כי יש רבנים שפשוט אומרים אין טעם בקשר בגיל כזה - תיפרדו. צריך להבין שזה לא יקרה ורק מוסיף לקושי שנותן תחושה מייאשת שכמה שתשמור אתה נכשל כי הקשר לכתחילה אסור.
(מה גם שאני מכיר כמה וכמה זוגות נשואים שהקימו משפחות והקשר שלהם התחיל בגיל כמו שלנו (16 - 15)
אני לא חושב שאצליח לשמור נגיעה עד שנתחתן כי זה בעתיד הרחוק ואם עכשיו קשה לי ככה זה מן הסתם לא ילך וידעך אלא רק ילך ויגדל.
מקווה שאני אבין בצורה מספקת ומחזקת ושיש פתרון שיעזור לנו.
תודה רבה גם על המקום של השיתוף!
מעריך מאוד.
תשובה
שלום לך.
סחטיין עליך ועל הצעד של שמירת נגיעה שלקחת למען הזוגיות שלכם, שלקחת צעד בשביל לבנות ולקיים את הזוגיות שלכם גם אם אתה לא מבין למה צריך לשמור נגיעה מצד עצמו.
זה בהחלט צעד שהוא לא פשוט, ולא כל אחד היה מצליח לעשות את זה, לא עם החברה ולא עם בנות נוספות.
ואוו! פשוט להעריך!
אני באמת לא אגע בשאלה אם להיפרד או לא, כי לא זו הנקודה. הנקודה היא המקום ממנו אתה מגיע ולאן אתה רוצה ללכת.
לכן, גם לא אגע בשאלה איך לבנות את הזוגיות בצורה נכונה, ולו כי הרגישות שאתה מגלה כבר מעידה על כיוון חיובי.
אני גם לא יכול להגיד משהו שהוא לא כהלכה. זה לא ישר כלפי ובמובן מסוים גם לא כלפיך.
מה כן?
ממה שאתה מתאר אתה רוצה לעבור ממצב של 'כובש', שמדכא את הרגשות שלך , למצב של 'ישר', שאתה מתעצם מההתמודדות ולא מרגיש שאתה נלחם בעצמך אלא צומח מעצמך.
כדי לעשות את הצע הזה אני רוצה לקחת שני צעדים בכיוונים שונים.
האחד, בכיוון שלה, בכיוון שאתה כבר נמצא, והשני בכיוון שלך, צעד חדש.
בכיוון שלה, אם נשים בצד את הצד ההלכתי, ולא מזלזול, אלא כי הוא לא העוגן שאני רוצה להביא לידי ביטוי עכשיו, אני רוצה שנתמקד בצד אחר.
יש בנות, שלא מגיעות מעולם דתי שיש בו את המושג של שמירת נגיעה שרוצות ברמה כזו או אחרת לשמור נגיעה כי דווקא במציאות שאנחנו נמצאים בה יש דגש מאוד גדול על הפיזי, מה נעשה, דור של טאצ', אבל מתווסף לזה גם המהירות הרבה שבה אנחנו חיים.
טוב, אז אנחנו לא בימי המשנה שלוקח המון זמן לעבוד על לחם, אבל גם אם נשווה חמש שנים אחורה נראה שהעולם שלנו נע במהירות הרבה יותר גבוה (ולא רק כי לקח זמן אפסי להביא לחיסון לקורונה, בהשוואה לחיסונים אחרים שפותחו בצד תחלואה שכזו).
יש פחד אחרי המגע, אחרי שיש משהו מוחשי אז תעבור הלאה (לא אתה, אלא הגבר בדוגמא).
אתה אולי שואל, 'אבל למה שזה יקרה?'.
לך ברור שמתפתח משהו רגשי, שיש משהו שנבנה, אבל יש רצון שיהיה לזה וודאות. שהקשר ייבנה על רקע נפשי ולא על רקע פיזי (אבל כן עם משיכה!).
זה מהצד שלה.
מה מהצד שלך?
מה הכיוון החדש?
אני חושב שזה ללמוד על המשמעות של הנגיעה בין בני זוג בראי היהדות.
לא ללמוד למה לא לגעת לפי היהדות, אלא המשמעות שיש לזה.
יש המון שאלות שנשאלו פה על נגיעה! המון!
אפשר לחפש, אבל זה לאו בהכרח יביא אותך למקום של הבנת ערך הנגיעה.
לכן, אני רוצה לתת לך רק צוהר קטן ומשם אני ממליץ דווקא להיעזר באנשי רוח שאתה מכיר ומרגיש בנח לפתוח את זה באופן אישי.
מה הצוהר הזה?
בני זוג, גם אחרי החתונה, שומרים נגיעה בזמנים מסוימים. זה לא שזוג יכול לקיים מגע מתי שהוא רוצה.
לא רק זה, יש דברים שהם יכולים לעשות כשהם לא נשואים, ולא נוגעים, שאסור להם כשהם לא יכולים לגעת בזמנים המסוימים במהלך הנישואין.
זה נשמע כל כך מוזר, נכון? הרי היית חושב שדווקא לפני היו יותר סייגים שמרחיקים את המגע בין הזוג!
אז זהו, זה בגלל המשמעות שיש לנגיעה.
תחשוב על כל השאלות שלפעמים עולים אם מותר לגעת בבת עם עיפרון או סרגל. מאיפה זה מגיע?
לא השאלה, אלא הרצון.
זה מגיע ממקום שהמגע, גם העקיף הזה מקפל בתוכו כל כך הרבה משמעות. זה לא רק למשוך תשומת לב.
זה ממש מגיע ממקום שמחפש אינטימיות ובא לחפש אינטימיות.
זה לא משהו שקשור לחז"ל, זה משהו אנושי.
מה חז"ל מבקשים מאיתנו לאור זאת?
להבין את המשמעות שאנחנו נותנים למגע, את החיבה שאנחנו מעבירים במגע הזה ומבקשים שנדע להכווין אותו.
זה לא סותר את הרצון שלך לתת חיבוק ואת הצורך שלך להתגבר.
השאלה אם יש עוד דרך לבטא את זה על פי סולם גילוי החיבה.
לפני מגע יש מילים, יש מחוות.
האם כשקר לה אתה מציע לה מעיל? אתה מציע לה לעבור למקום חם?
האם אתה מצליח להגיד לה תודה כשהיא דואגת לך, כשהיא מחמיאה לך?
תנה לבטא יותר את הרגשות שלך דרך 'מדרג הסולם הנמוך' המילולי, לעומת זה שהוא מעל המילים והמעשים שקשורים במגע.
אני לא יודע אם הדברים עזרו והכווינו, אבל מקווה שזה נתן לך מחשבה.
נתן לך כיוון של התמודדות ושל הבנה.
אם יש עוד שאלות בנושא זה או בכל נושא, אתה תמיד מוזמן לפנות אלינו תמיד.
הרבה הצלחה ותודה רבה על הצוהר לעולם הפנימי שלך, עולם של מישהו שמוכן לתת ולעשות בשביל חברה שלו.
הרבה הצלחה,
נתנאל
(14)