שאלות קשות על ברכת המזון

בס"ד
שלום רב,

לפני שאפרט תשובות לכל השאלות עלי לציין שהדברים שלך יוצרים רושם של מצב רוח קודר.
על פי רוב כשיש אור בחיים הפרטיים גם הסביבה מאירה, כשאדם מריר כלפי הסביבה - שורש המרירות טמון בו: "כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים" (הרב קוק)
אפשר שהשאלות שלך, כמו גם המציאות שאת רואה סביבך, הם פועל יוצא של תקופת חיים כואבת ומיוסרת (יכולות להיות לכך סיבות חיצוניות = מתחים או כשלונות, כמו גם סיבות פנימיות = עצבות, דכאון).

חשוב מאוד שתנסי לברר זאת. מפני שאם שורש השאלות הוא ברגשות קשים שיש לך, תשובה שכלית לא תפתור אותן, צריך למצוא להן מענה רגשי על ידי שינוי ההסתכלות או שיפור מצב הרוח.

עתה אשיב לשאלותיך:

1. כיצד ניתן לומר הזן את העולם כולו? ודאי שהוא אחראי לכל העולם ולכן הוא אחראי גם לאזורי מוכי הרעב בעולם אם כן הוא לא זן את העולם כולו? ברחמים?

'זן' = אין פרושו 'מאכיל בכפית' כל יצור. 'זן' פרושו מעניק מזון לכל יצור. יש בעולם די אמצעים ליצר מזון לכולם, רעב (כמו מלחמות והרבה מאוד מחלות) הוא תוצאה של רשעות ואטימות של בני אדם. עלינו מוטל התפקיד לתקן את העולם ולהאבק ברע, הקב"ה מעניק לנו את הכלים לכך, אבל הוא לא אחראי על כך.

2. אנו מודים על שהוציאנו ממצרים והביאנו לארץ הזאת,ארץ שבה אני לא יכולה להתהלך לבדי ברחובות העיר מחשש מערבים/סודנים/חולה נפש, ארץ שלא מפסיקם למות למענה במלחמות / פיגועים?

אני חי בהרגשה – שיש בארץ הרבה יותר חופש תנועה ממה שקורה בארצות שנחשבות מתקדמות יותר: תשאלי על תנועה חופשית ברחובות ניו יורק או פריז... בארץ יש מעט מאוד מקומות שיש חשש לתנועה חופשית. ברוב הרחובות והערים יש חופש ושלווה.

באשר למצב הבטחוני: אני חוזר לדברים דלעיל. התורה קובעת באופן ברור שהבטחון הוא פועל יוצא של המצב הרוחני בעם. עלינו לתקן את מצבנו הרוחני, לפעול שתהיה תשובה שלמה של כל עמ"י = תיקון של הדתיים והחילוניים כאחד. אז נזכה לביאת המשיח ולשלום בארץ.

3. ומעל הכל החוסר תחושה שה´ רועה אותנו - את צאנו?ככל שאני מתבגרת כן גוברת התחושה שה´ שכח אותנו כל פעם מצפה בט´ באב והוא לא בא...( ולכן אמרו חכמים שאינם רוצים להיות בימות המשיח...)

אנא, פתחי ספרי היסטוריה, תלמדי על קורות עמך ב- 2000 השנים האחרונות. אפשר לומר באחריות מלאה: בתוך אלפיים השנים האחרונות, מעולם לא היה מצבו של עם ישראל טוב יותר!

4. "טוב ומטיב" האמת אלוקים היטיב עימי כל השנים ובכל זאת אולי היה לי מזל וכאן נכנסת שוב סוגיית צדיק ורע לו כי לא לכולם היטיב ה´.

את מעירה הערה נכונה - יש בעולם הרבה מאוד סבל וייסורים. יש נכים וחולים, פגועי גוף ופגועי נפש, יש בודדים ומדוכאים, יש עניים בחומר ועניים ברוח... זו מציאות עתיקת יומין - גם חז"ל הכירו בכך.

ברכת 'הטוב והמטיב' נתקנה על ארועים בהם יד ד' הכתה בעם ישראל: "הטוב והמיטיב ביבנה תקנוה - כנגד הרוגי ביתר. דאמר רב מתנא, אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה, תקנו ביבנה הטוב והמיטיב."

עלינו לדעת שאין טוב בלי רע. כל המציאות בעולם הזה מתרחשת במתח שבין טוב לרע – זה החל בבריאה (חטא אדם וחוה?) ולא יסתיים עד העולם הבא. הגאולה היחידה מתוך המצוקה של החיים בתוך טוב ורע – לצאת מחיי החומר אל חיי הרוח. לדעת שבחיי הרוח יש לנו הרבה יותר יכולת ושליטה לעבור מהרע אל הטוב. הגאולה מן הרע מתרחשת בתוך הגאולה מעולם החומר. בהבנה שהמציאות הממשית יותר היא המציאות הרוחנית.

גם סבל רב וייסורים קשים – לאומיים או אישיים אינם ממש טוב או רע, הטוב והרע הם בתגובה עליהם. מי שמגיב על הסבל בתיקון – עבורו הסבל היה דבר טוב. הסבל איננו מציאות אלא הזדמנות. להוציא מעצמך תיקון. הסבל הוא כמו לוח שחור שעליו נכתבת התגובה הרוחנית בלבן, גירוי שבא להוציא מאתנו את הטוב שבנו.

לסיכום:
מתוך השבח (הזן את הכל) מתוך ההודיה (נודה לך) והבקשה (רחם נא) נחוש ונבקש את הקרבה אל ד'. מטרת הברכה היא לחבר את הפעולה החומרית כל כך של אכילת הבטן עם מחשבה טובה וחיובית על דרך ד' וחסדי ד' בעולם. לצאת מתוך השובע והשמחה הגופניים שאחרי האכילה אל שמחה בישועות ד' בעולם, ורצון להצטרף לדרך האלוקית הטובה שיש בה דאגה לכל (הזן את הכל), דאגה לעם ישראל בארצו (על הארץ ועל המזון) והשתתפות בצער על העתיד שעדין חסר - בנין ירושלים, לסיום שמחה והודאה על כל מה שיש: "מכל טוב לעולם אל יחסרנו".