שאלות על מגילת רות

שלום!

שאלת שאלות מצויינות, ואשמח לענות. יישר כח על ההעמקה והלימוד!

1. לא נודע מי הייתה.

2. שאלה זו שואל האלשיך הקדוש, ומביא שני הסברים: א. הפסוק בא להשמיע לנו את חסדי ה', שלמרות שהן הלכו לבדן, ולא בליווי גברים לשמור עליהם, לא קרא להם כל פגע בדרך. וזה נרמז בכך שנכתב "שתיהם" במעין צורת זכר, כדרך הגברים היוצאים בדרך לבדם. ב. מכיוון שחששו ללכת בדרך רק נשים, פן חס ושלום אנשי בליעל רשעים יתעללו בהם - לבשו מלבושי גברים. וזה נרמז בלשון "שתיהם" - צורת זכר.

3. את השיבולים שעוד מחוברות בקרקע ועומדות ושכחום הקוצרים - היא ליקטה בעמידה, ואילו את השיבולים שנקצרו ונפלו וכעת שוכבות על הקרקע - היא לא התכופפה כדי להרימם, משום חוסר צניעות, אלא התיישבה וכך הרימה אותם.

4. לא מוזכרת שום נגיעה בסיפור. אמנם רש"י מבאר שהכיר בה שהיא אשה על ידי שנגע בה, אך גם לפירוש זה - לא היתה נגיעה מכוונת, ומרגע שהכיר שזו אשה - פרש מיד. הכל היה לשם שמיים, לצורך הקמת שם למת ולהעמיד משפחות. ממעשה זה יצא בסופו של דבר דוד המלך!

5. נעמי אמרה לרות (ג', א') "בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ" - הכוונה היא שנעמי אומרת לה איך למצוא חתן, שהוא מנוח לאשה (בוודאי בימי קדם שלאשה לא נשואה היה קשה מאוד להתפרנס בכוחות עצמה, בלא בעל שידאג לה).

6. שמו היה "טוב". כך מפרשים חז"ל את הפסוק (ג', י"ג) "אם יגאלך - טוב", והוא היה אחיו של בועז ואלימלך. אפשר לפרש ששמו נאה לו: עיקר עניינו לחיות בתמימות לפי ההלכה. אם הוא מבין שעל פניו יש כאן בעיה של נישואין שהתורה אוסרת - הוא לא רוצה להכנס לספק ובלגן. העיקר שהוא נשאר בטוח "טוב". לעומת זאת בועז אומר שהסתכלות כזאת לא מקדמת את רצון ה'. אם הדרשה הנכונה היא להתיר נישואין כאלה, ובכך יעשה טוב לאשה ולהמשיך את שם הנפטר - עלינו לא להסס ולפעול לפי זה. "בועז" = "בו-עז". היתה בו את בעזות דקדושה, המשך בית "פרץ" שפורץ ומחדש להעיז ולהפוך את העולם לתיקונו, שרק מזה יכול לצאת דוד ומשיח.

7. שמואל לא חי בתקופה בה קרא הסיפור. הוא כתב את הספר שכבר קרה זמן רב לפניו, בכדי לייחס את דוד שהמליכו למלך.

8. הצער הוא על הרעב שהיה בארץ, שהיה צרה כללית לעם ישראל (גמרא מגילה י.).

כל טוב!
בהצלחה!