שאלות בתנ"ך

ב"ה,

שלום וברכה,

חטאם של אנשי סדום מפורש בספר יחזקאל פרק טז פסוק מט:
הִנֵּה-זֶה הָיָה, עֲו‍ֹן סְדֹם אֲחוֹתֵךְ: גָּאוֹן שִׂבְעַת-לֶחֶם וְשַׁלְוַת הַשְׁקֵט, הָיָה לָהּ וְלִבְנוֹתֶיהָ, וְיַד-עָנִי וְאֶבְיוֹן, לֹא הֶחֱזִיקָה.
כלומן לא תמכו בעני,
אך לא זו בלבד שלא תמכו אלא חוקקו חוקים נגד מי שעוזר לעני.

כמובן גם על גילוי עריות נענשים, אך כאן מדובר בהפיכה והשמדה של ערים שלמות, והחשבון הוא אחר, לא רק חומרת העבירה אלא גם האידיאולוגיה שעשו מרשעות זו.


ביחס לדוד המלך,

שני הענינים קשורים,

היה עוני, ודוד אמר לצאת למלחמה נגד הבוזזים,
וחכמים אמרו: עדיף היה להוציא מהאוצרות ולמנוע מלחמה וסבל לעניים.
כיוון שדוד שמר על האוצרות לבית המקדש לכן נאמר לו לא לבנות. אלא בנו שלמה יבנה.

המקור:


מבואר במדרש [ילקוט רות רמז תר"ג] ואני בעניי הכינותי לבית ה' זהב ככרים מאה אלף וכסף אלף אלפים ככרים וכו', וכי יש לעני בישראל אלף אלפים דינרי זהב, אלא כשהרג לגולית השליכו עליו בנות ישראל כסף וזהב, והוא הפרישן לבנין בהמ"ק, וכשהיה רעב בארץ לא פתח אוצרות לכלכל עניים, ולכך קצף עליו השם ואמר, טובה צדקה מבנין בית המקדש, ולכך אתה לא תבנה.
ונראה, כי חכמי ישראל הם שבקשו שיתן לעניים מהכסף וזהב ההוא, ולכך אמרו לו עמך ישראל צריכין פרנסה ופתח ותן, והוא מיאן לתת וצוה להלחם, ואם כן הרבה מלחמות רשות שנעשו בשביל פרנסת עניים, מה שהיה דוד יכול לתקן בפתחו אוצרות המוכנים לבית ה', וזהו פי' הפסוק, דמים הרבה שפכת, כי לחמת מלחמות רשות, ולא היה צורך, כי היה לך לפרנס מן אוצרות, ואתה קמצת בשלך בצדקה, והעניים היו עטופים ברעב עד עבור ימי מלחמה, ובין כך סבלו דוחק ולחץ, ולכך אתה לא תבנה הבית, כי נבחר לה' צדקה מבנין בית.

(יערות דבש, חלק ראשון, דרוש ב)

בברכה,

דני ארגמן