רכישה מגוי

בס"ד

יש מצוה שמופיעה בתורה לקנות מיהודי
אפנה אותך למאמר בנושא זה הנקרא קנה כחול לבן במעט מן האור.
לנחיותך העתקתי אותו
---------

בימים אלה נערך ``קמפיין`` ציבורי ברחבי הארץ, תחת הסיסמא: ``קנו כחול לבן``, ובו קריאה לאזרחי ישראל להעדיף את תוצרת הארץ על פני תוצרת חוץ.
אין ספק כי ``קמפיין`` זה הינו דבר בעתו, נוכח האבטלה הגואה, ויש בו ביטוי להרגשה לאומית בריאה נוכח יחסן העוין של רבות מאומות העולם.
אך כיהודים המבקשים ללכת לאורה של תורה, מן הראוי שנשאל: האמנם מעוגנת דרישה ציבורית זו במורשת ישראל ויש לה יסוד בהלכה?
תשובתנו היא: כן בודאי! ומקור מפורש לכך מצוי במדרש הלכה לפרשת בהר.
בפרשה זו קובעת התורה: ``וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, אל תונו איש את עמיתו`` (ויקרא כ``ה, יד).
פסוק זה אוסר להונות ולרמות את קונה השדה, ולמכרו לו תוך התעלמות משנת היובל בה עתיד השדה לחזור לבעליו.
אבל ההדגשה: ``וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך`` ולא בפשטות: `כי תמכרו או תקנו` אומרת דרשני. ואכן ב`תורת כהנים` לפסוק זה – אשר הובא גם ברש``י על אתר – נאמר:
``מנין כשתהא מוכר לא תהא מוכר אלא לעמיתך?
תלמוד לומר: וכי תמכרו ממכר לעמיתך.
ומנין כשאתה קונה לא תהא קונה אלא מיד עמיתך?
תלמוד לומר: או קנה מיד עמיתך.
אין לי אלא קרקעות, שבהן דיבר הכתוב,
מנין לרבות דבר המיטלטל?
תלמוד לומר – `ממכר`. לרבות דבר המיטלטל``.
ובכן לא רק ``המלצה פטריוטית`` לפנינו לקנות ``כחול-לבן``, אלא הלכה מחייבת.
אמנם יש לציין כי הלכה זו לא נקבעה במפורש ברמב``ם ובשולחן ערוך, אך בתשובות הפוסקים מראשוני האחרונים ועד אחרוני האחרונים יש לה ביטוי מפורש, ויעמדו על הברכה מורי ורבותי - אחי ורעי, הרב שלמה אבינר (בבטאון ``שנה בשנה`` תשמ``ז) והרב יהודה שביב (בספרו ``בציר אביעזר``) שקיבצו מקורות אלה וגיבשו את ההיבטים ההלכתיים העולים מהם.
כמה זה עולה לנו?
השאלה העומדת במוקד הלכה זו הינה:
האם חובה עלינו להעדיף תוצרת עברית בכל תנאי, אף אם מחירה גבוה יותר ממחיר התוצרת הנוכרית? בנקודה זו נחלקו הפוסקים, ואם נדקדק נוכל להבחין בארבע דעות בנדון.
א – הדעה המחמירה מכל, הינה דעת הרמ``א בתשובותיו (סימן י.) ולפיה אף אם אם סחורת הנוכרי זולה בהרבה יש לקנות דווקא מיד ישראל. לא כהלכה תאורטית נאמרו דברי הרמ``א, אלא כפסק הלכה למעשה, בהתייחסות לרכישת ספרי הרמב``ם שהודפסו ע``י מהר``ם פדואה, והנה עמד נוכרי לעומתו והדפיס ספרים אלה במחיר זול יותר – בזהוב שלם.
הרמ``א פסק שיש לקנות את הספרים דווקא מהמהר``ם, ולא מפאת כבודו, אלא על יסוד ההלכה: ``קנה מיד עמיתך``, ו``אפילו במקום הפסד גדול``.
ב – מדברי התשב``ץ בתשובותיו (חלק ג` סימן קנ``א) נראה, שהעדפת סחורתו של יהודי אינה אלא במקום שההפסד מועט. כך – מכל מקום – דייק בדבריו בעל ``מנחת יצחק`` ואף ציין שאפשר שהפסד מועט נאמד בששית ממחיר הסחורה.
ג – כיווּן שונה עולה מתשובתו של הרב עוזיאל בשו``ת ``פסקי עוזיאל בשאלות הזמן`` (סימן מ``ח). לדעתו אין לאמוד את שכר העבודה העברית, ומחיר הסחורה היהודית, בהשוואה למחיר המוצע ע``י נוכרי, אלא לפי ``דרגת רמת החיים של מקור העבודה`` הכולל תנאים סוציאליים, ביטוח וכד`.
יתירה מזו: לאור דבריו נראה שעל המערכת הציבורית לקבוע נורמת מחירים המבוססת על עקרון זה, ובכל מקום בו מוכן הפועל או הסוחר היהודי לעמוד בנורמה זו, מוטלת עלינו ``חובה לאומית – אחוואית`` – להעדיפו ``ובית דין דנין עליה, ומחייבים את המוכר והיצרן, בעל הבית והפועל להקדים את אחיהם``.
ד – לעומת זאת נראה מדברי רבנו תם בתוספות (בבא קמא קי``ד ע``א), שיש להעדיף מכירה לישראל (והוא הדין קנייה), ``דווקא כשישראל רוצה ליתן לו כמה שנותן לו הנוכרי. אבל אם הנוכרי רוצה ליתן לו בפחות, אין להפסיד בשביל כך``.
אלא שגם לדעה מקילה זו, נראה שיש לנקוט בדרך, המכונה בפי עורכי המכרזים בשם ``זכות הסירוב``, ולפיה יש לחזור במקרה דנן (גם לאחר פתיחת המכרז) אל היצרן או הסוחר היהודי, ולהציע לו למכור או לקנות, במחיר המוצע ע``י הנוכרי (כתנאי שלא יהיה ``מפוברק`` משיקולים זרים …) ואם יענה להצעה, יש להעדיפו על פני הנוכרי.
``גזענות!`` – האמנם?!
דומה שאת שתי ההצעות האחרונות ``מחיר נורמטיבי`` ו``זכות הסירוב``, ניתן אף לעגן בחקיקה או בתקנות בכנסת, ובוודאי ראוי לנהוג על פיהן במערכת הציבורית, בתחומי רכש של משרדי הממשלה וגופים הסמוכים על שולחן המדינה.
אמנם יש להניח שניסיון חקיקה מעין זה צפוי להיתקל בהתנגדות מתחסדת אשר תזעק: ``גזענות!`` ואולי אף תפנה לבג``ץ … אך אין להירתע מכך.
גישה לאומית ישרה זו, נובעת במישרין ממורשת ישראל, ואינה נגועה בשמץ של גזענות ושנאת זרים.
כל מגמתה לגלות רגישות ואכפתיות לחבר ולאח,
ולקיים את הצו היהודי המוסרי: ``וחי אחיך עמך``.


המקור: חנן פורת



---------

למסקנה - מותר אם אין אחר.
צריך לזה הכשר מסודר כי יש בדברים אלו רמאויות
אין "לא תחנם" - יש רק חיוב של "או קנה מיד עמיתך".